המשבר הדיפלומטי הקטרי
משבר מדיני בין מדינת קטאר לשכנותיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המשבר הדיפלומטי הקטרי החל כאשר כמה ממדינות ערב ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטר בחודש יוני 2017. מדינות אלה כללו את ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים. ניתוק היחסים כלל החזרת שגרירים, והטלת איסורים על סחר ונסיעות לקטר.
יש לעדכן ערך זה. | |
קטר
מדינות אשר ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטר מדינות אשר צמצמו את יחסיהן הדיפלומטיים או החזירו שגריריהן מקטר אזור תחת שלטון צבא לוב וממשלת טוברוק, אשר ניתקה את יחסיה עם קטר (ראו: מלחמת האזרחים השנייה בלוב) | |||||
מערכה: סכסוך הכוח בין ערב הסעודית לאיראן | |||||
תאריכים | 5 ביוני 2017 – 5 בינואר 2021 (3 שנים) | ||||
---|---|---|---|---|---|
מקום | המזרח התיכון | ||||
|
הקואליציה בהנהגת ערב הסעודית ציינה את תמיכתה של קטר בטרור כסיבה העיקרית למעשיה, וקבעה כי קטר הפרה הסכם של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מ-2014[1]. ערב הסעודית ומדינות אחרות מתחו ביקורת על אל-ג'זירה ועל יחסי איראן–קטר. קטר טוענת כי היא סייעה לארצות הברית במלחמה בטרור ובהתערבות הצבאית המתמשכת נגד המדינה האסלאמית[2].
ב-27 ביולי 2017 אמר שר החוץ הקטרי מוחמד עבדולרחמן בן אאל ת'אני לכתבים כי מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין מראות "עקשנות" ולא נקטו צעדים כלשהן לפתרון המשבר. אאל ת'אני הוסיף כי מועצת הביטחון, העצרת הכללית ו"כל מנגנוני האומות המאוחדות" יכולים למלא תפקיד בפתרון המצב[3].
ב-24 באוגוסט 2017 הודיעה קטר כי תחזור לקיום יחסים דיפלומטיים מלאים עם איראן[4]. עד לשנת 2018 לא חודשו היחסים הדיפלומטיים עם שאר המדינות במלואם. בשנת 2018 אף הודיעה ערב הסעודית על כוונתה לחפור תעלת הפרדה, שתבטל כליל את הקשר היבשתי של קטר אליה[5].
ב-3 בדצמבר 2020 נודע שערב הסעודית וקטר יחדשו את יחסיהן, בתיווך אמריקאי[6]. בנוסף, פורסם שגם איחוד האמירויות הערביות ומצרים עשויות להצטרף למהלך.
לאחר יותר משלוש שנים, ב-5 בינואר 2021, תם החרם שהטילו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על קטר[7][8].