הממלכה האוסטרוגותית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הממלכה האוסטרוגותית (בלטינית: Regnum Italiae;[1] ממלכת איטליה) הייתה ממלכה שהתקיימה תחת שליטתם של האוסטרוגותים הגרמאניים בחצי האי האפניני ובאזורים הסמוכים לו בשנים 493 עד 553.
![]() | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
שפה נפוצה |
גותית לטינית וולגרית |
עיר בירה |
רוונה (493–540) פאביה (540–553) |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירופה |
היסטוריה | |
הקמה | קרבות איזונזו ורונה |
תאריך | 489 |
פירוק | קרב מונס לכטריוס |
תאריך | 553 |
ישות קודמת |
ממלכת איטליה ![]() |
ישות יורשת |
Duchy of Brescia, דוכסות רומא ![]() |
![]() ![]() |
תחת תיאודריך הגדול, מלך הממלכה האוסטרוגותית הראשון, הגיעה הממלכה לשיאה, והשתרעה מדרום צרפת המודרנית במערב ועד למערב סרביה המודרנית בדרום מזרח. רוב המוסדות החברתיים של האימפריה הרומית המערבית המאוחרת נשתמרו בתקופת שלטונו. תיאודוריך קרא לעצמו Gothorum Romanorumque rex ("מלך הגותים והרומאים"), והוכיח את רצונו להיות מנהיגם של שני העמים.
החל משנת 535, האימפריה הביזנטית פלשה לאיטליה בפיקודו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. השליט האוסטרוגותי באותה תקופה, ויטיגס (אנ'), לא יכול היה להגן על הממלכה בהצלחה ולבסוף הממלכה נכבשה כאשר הבירה רוונה נפלה. המלך האחרון של הממלכה האוסטרוגותית היה טייה (אנ').