דגל גרמניה
דגל לאומי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דגל גרמניה (בגרמנית: Flagge Deutschlands) הוא טריקולור אופקי, המורכב משלושה פסים אופקיים ושווים בצבעיה הלאומיים של גרמניה: שחור, אדום וזהב.
כינוי | Bundesflagge (הדגל הפדרלי) |
---|---|
סוג הדגל | דגל אזרחי ומדיני, דגל הצי המדיני והאזרחי |
יחס אורך/גובה | 3:5 |
הונף לראשונה | 1832 |
קבלת מעמד רשמי | 22 במאי 1949 |
מוטיבים עיצוביים | טריקולור אופקי: שחור-אדום-זהב |
גרסאות נוספות | |
דגל השירות של הרשויות הפדרליות | |
דגל צבאי ומדיני, דגל הצי המדיני | |
דגל השירות של הצי | |
דגל הצי הצבאי |
הטריקולור הגרמני הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19[1] וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959 אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת.
הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית אשר הייתה תחת שלטון פרוסי טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך לדגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש כצבעיה הלאומיים של גרמניה.
לסידור הצבעים שחור-אדום-זהב ושחור-לבן-אדום היה תפקיד מפתח בהיסטוריה של גרמניה ולהם היו פירושים רבים. צבעי הדגל המודרני משויכים למשטר הרפובליקני-דמוקרטי אשר הוקם לאחר מלחמת העולם השנייה ומייצגים את האחדות הגרמנית, והחירות. לא רק חירותה של המדינה הגרמנית אלה גם את חרותו האישית של הפרט הגרמני.[2]