אסכולת ניו יורק
קבוצת אמנים מזרם האקספרסיוניזם המופשט, שפעלה בעיקר בשנות ה50 של המאה ה20. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אסכולת ניו יורק (באנגלית: New York School) הוא כינוייה של קבוצת ציירים, משוררים, רקדנים ומוזיקאים אמריקאים, שסגנון עבודתם מכונה אקספרסיוניזם מופשט. הקבוצה פעלה בעיר ניו-יורק בשנות הארבעים והחמישים. ההתפתחויות היצירתיות החדשניות בניו-יורק בשנות הארבעים הולידו סגנון חדש ורדיקלי בציור, שבראשית שנות החמישים כונה אקספרסיוניזם מופשט. שני המונחים הללו מתארים את אותה התופעה, כך שאמני אסכולת ניו יורק הם למעשה ציירי האקספרסיוניזם המופשט.[1] אמני האסכולה שאבו השראה מהסוריאליזם ומתנועות האוונגרד בנות הזמן באמנות, ובפרט מציור הפעולה, הג'אז, תיאטרון האימפרוביזציה, המוזיקה אקספרימנטאלית והאינטראקציות בין החברים השונים בעולם האמנות של ניו-יורק.
המונח החל לשמש ככל הנראה כבר בשנות הארבעים בהשפעת המונח "אסכולת פריז" וכן גם את התפיסה לפיה לאחר מלחמת העולם השנייה, ניו-יורק החליפה את פריז כמרכז עולמי של אמנות מודרנית.[1] לאחר מלחמת העולם השנייה אסכולת ניו-יורק קיבלה מקום דומיננטי באמנות העולמית, דבר שנמשך עד לשנות השמונים.[2]