מאסטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מאסטה (באיטלקית: Maestà) מושג באמנות המתאר תמונה של המדונה עם ישו התינוק כשהיא ישובה בכס מלכות מוקפת במלאכים ובקדושים.
ציורי מאסטה הפכו לנפוצים בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13, בעיקר בטוסקנה שבאיטליה. נראה שהתופעה קשורה בהתעצמות פולחן מרים במאה ה-13.
המילה מאסטה באיטלקית פרושה 'מַלְכוּת' או 'תפארת'. השתמשו במושג לראשונה ב-1311 עם חנוכתה של המאסטה של דוצ'ו, שהתיאור הזה אכן התאים לה מאוד. זאת למרות שמאסטות של צ'ימבואה צוירו כבר כ-30 שנה קודם לכן.
המאסטות, בחלקן, נעשו על קירות בטכניקת הפרסקו ובחלקן בטמפרה על לוח עץ. ממדיהם היו, בדרך כלל, גדולים מאוד. ממדי הגדולה שבהן, זו של סימונה מרטיני, היו 970X763 ס"מ.