שמאי הזקן איז געווען דער אב בית דין פון די סנהדרין געלעבט אין די ערשטע יארהונדערט.
בית שמאי איז געוועזן א ישיבה פון דער תנא און אב בית דין שמאי הזקן. ער איז געוועזן הלל הזקן'ס בר פלוגתא.
אויסער די דריי הונדערט זיבן און דרייסיג מאל וואס עס ווערט דערמאנט די בית שמאי אין דער משנה, ווערט שמאי הזקן אליין דערמאנט צוויי און צוואנציג מאל:
- מסכת מעשר שני פרק ב' משנה ד', ”כרשיני מעשר שני, וכו', ושל תרומה, בית שמאי אומרים, וכו', ובית הלל וכו', שמאי אומר, יאכלו צריד”
- מסכת מעשר שני פרק ב' משנה ט', ”הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, יכו', ובית הלל אומרים, וכו', שמאי אומר, יניחנה בחנות ויאכל כנגדה”
- ערלה פרק ב' משנה ה', ”דוסתאי איש כפר יתמה, היה מתלמידי בית שמאי, ואמר, שמעתי משמאי הזקן שאמר, לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה”
- מסכת סוכה פרק ב' משנה ח', ”מעשה, וילדה כלתו של שמאי הזקן, ופחת את המעזיבה, וסכך על גבי המטה, בשביל הקטן”
- מסכת חגיגה פרק ב' משנה ב', ”הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם, נכנס שמאי, שמאי אומר שלא לסמוך, הלל אומר לסמוך”
- מסכת עדיות פרק א' משנה א', ”שמאי אומר, כל הנשים דין שעתן, והלל אומר, מפקידה לפקידה, אפלו לימים הרבה”
- מסכת עדיות פרק א' משנה ב', ”שמאי אומר, מקב לחלה, והלל אומר, מקביים”
- מסכת עדיות פרק א' משנה ג', ”הלל אומר, מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה, וכו', ושמאי אומר, תשעה קבין”
- מסכת עדיות פרק א' משנה ד', ”ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה, ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם”
- מסכת עדיות פרק א' משנה ז', ”בית שמאי אומרים, רבע עצמות מן העצמים, בין משנים בין משלשה, ובית הלל אומרים, וכו', שמאי אומר, אפלו מעצם אחד”
- מסכת עדיות פרק א' משנה ח', ”כרשיני מעשר שני, וכו', ושל תרומה, בית שמאי אומרים, וכו', ובית הלל וכו', שמאי אומר, יאכלו צריד”
- מסכת עדיות פרק א' משנה י', ”הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, יכו', ובית הלל אומרים, וכו', שמאי אומר, יניחנה בחנות ויאכל כנגדה”
- מסכת עדיות פרק א' משנה י"א, ”כסא של כלה שנטלו חפוייו, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין, שמאי אומר, אף מלבן של כסא, טמא, כסא שקבעו בערבה, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין, שמאי אומר, אף העשוי בה”
- מסכת אבות פרק א' משנה י"ב, ”הלל ושמאי קבלו מהם, הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה”
- מסכת אבות פרק א' משנה ט"ו, ”שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות”
- מסכת אבות פרק ב' משנה ח', ”רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי, הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת”
- מסכת אבות פרק ה' משנה י"ז, ”איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי”
- מסכת כלים פרק כ"ב משנה ד', ”כסא של כלה שנטלו חפוייו, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין, שמאי אומר, אף מלבן של כסא, טמא, כסא שקבעו בערבה, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין, שמאי אומר, אף העשוי בה”
- מסכת נדה פרק א' משנה א', ”שמאי אומר, כל הנשים דין שעתן, הלל אומר, מפקידה לפקידה, אפלו לימים הרבה”