תקופת החושך האתיופית

תקופת החושך האתיופית (פוסט אקסום) היא תקופה בה חדר האסלאם למזרח אפריקה ולאתיופיה. מהלך זה הביא להתפשטותה של ממלכת אקסום דרומה ולוויתור על השטחים הכבושים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים.

למרות ששמה של התקופה היא פוסט-אקסום (אחרי-אקסום) אין הכוונה שאקסום לא הייתה קיימת אלא שהשם אקסום אינו מופיע יותר והוא מוחלף בשם חבש שהחל להתפשט בתקופה זו. למרות שמקור השם חבש הוא קדום והיה קיים עוד מהמאה ה-1 הוא לא היה בשימוש המוני עד לתקופה זו.

עליית האסלאם

עלייתו של האסלאם בחצי האי ערב הייתה בעלת השפעה משמעותית על ממלכת אקסום במשך המאות השביעית והשמינית. עד מותו של הנביא מוחמד היה חצי האי הערבי יחד עם כל חופו המזרחי של ים סוף תחת השפעתה של הדת החדשה. המוסלמים החלו בכיבושים נרחבים, בהם האימפריה הסאסאנית ורוב המדינות הגרורות של הביזנטיים.

חרף התפשטותו של האסלאם על ידי כיבושים במקומות אחרים, יחסי המדינה האסלאמית עם אקסום היו בתחילה ידידותיים. לפי מסורת איסלאמית, כמה מידידי משפחתו של מוחמד וכמה מבין מהמומרים הראשונים שלו מצאו מקלט באקסום קודם עלית הנביא. כתוצאה מכך ניצלה אקסום מהג'יהאד. הערבים גם התייחסו לאקסום כממלכה בעלת כוח שווה לאימפריה המוסלמית, לאימפריה הביזנטית ולסין וכאחת מהמעצמות הגדולות של העולם. הסחר בים סוף בין המוסלמים לאקסום המשיך אך דעך עם השנים.

בהמשך התפתחו בעיות בין אקסום והכוח הערבי החדש. התפשטות האסלאם במצרים והלבנט הביאה להתרופפות יחסיה של אקסום עם הכוח הנוצרי העיקרי - האימפריה הביזנטית. אף על פי שבמצרים המשיך מגע עם כנסיות נוצריות, המשיך הכיבוש המוסלמי ובודד את הכנסייה באקסום. הפטריארך סיפק לה רק תקשורת מוגבלת עם הכנסייה הקופטית במצרים. ההתרחבות האסלאמית איימה על אקסום. ים סוף והאוקיינוס ההודי שבעבר נשלטו על ידי האימפריה הביזנטינית, אקסום וממלכת פרס, עברו לאט לאט לשליטת הערבים המוסלמיים אשר הפיצו את אמונתם באמצעות פעילויות מסחריות.

מפת הכיבושים האסלאמים

בהמשך איבדה אקסום את דרכי המסחר הימיות שלה. אחרי אמצע המאה ה-7 הדרדרו היחסים עד למצב של מלחמה בין אקסום למוסלמים. מצב זה הוביל לבסוף לכיבוש הערבי של איי דחלק. בתחילת המאה ה-8 תקפו המוסלמים באדאליס את הצי של אקסום. כמו כן כבשו המוסלמים את סאוואקין ואילצו את אנשי הבאג'ה שבאותו אזור, להתאסלם.

מאמצע המאה ה-9 התפשט האסלאם לחוף הדרומי של מפרץ עדן ולחוף סומליה במזרח אפריקה. האסלאם התבסס במקום וכן בכל מזרח הרמות המרכזיות. במקום הוקמה סולטנות מוסלמית - יפאט עד תחילת המאה ה-12 והייתה איסלמיזציה של העמים באזור. תהליך ההתאסלמות של עמים אלו - בדרומה ודרום מזרחה של הרמה האתיופית, שלפני כן האמינו בדתות מקומיות, נוצר בדרך כלל על ידי מאמציהם המיסיונרים של הסוחרים הערביים. אוכלוסייה זו הפכה מוסלמית ובסופו של דבר נלחמה כנגד חבש הנוצרית על השליטה בקרן אפריקה.

תגובת אקסום

בתגובה להתרחבות האסלאמית בתחומו של ים סוף והפסד רשת הדרכים המסחריות בים, הסבה ממלכת אקסום את תשומת לבה ליישוב הרמות הצפוניות של אתיופיה. קרוב לוודאי שתהליך זה של ההתרחבות החל מאז שהמהגרים הראשונים מדרום מערב ערב היגרו לרמות. אך ההתרחבות קיבלה דחף חדש עם נפילתה של אקסום ותלות באמצעים אפריקניים בלבד. באמצע המאה ה-7 ננטשה בירתה הישנה של אקסום. מקום זה שימש אחרי כן כמקום פולחן דתי וכמקום הכתרת הקיסרים על מנת להראות את המשכיות המלכים מימי אקסום. אקסום החלה להשפיע באופן פוליטי, תרבותי ודתי על דרומה של תיגראי ועל מחוזותיהם של האגאוו כמו לסתה, וג, אנגות, ולבסוף שלטה על אזור אמהרה - וואלו של היום.

ההתרחבות דרומה המשיכה עד למאה ה-20. הטכניקה המועדפת להתרחבות כללה הקמת מושבות צבאיות ששירתו כמרכז תרבותי של אקסום והפצת הנצרות בקרב אוכלוסיית האגאווים. מושבות צבאיות הוקמו גם באזורים רחוקים כמו באזורם של הסידאמים שנמצאים ברמות המרכזיות. מתנחלים אלו היו דוברי שפות שמיות כמו הארגובים, גורגים, והררים, על אף שהתנחלות עצמאית של דוברי שמית החלה גם מדרום מערב ערב. במשך המאות הבאות התפשטה הנצרות באזור שאווה והופיעו בה האמהרים שמיים.

קישורים חיצוניים

• אתיופיה והתקופה המוסלמית המוקדמת

• היסטורית הג'יהד כנגד מזרח אפריקה

הקודם: קיסרות אקסום

היסטוריה של אתיופיה 640 - 10 באוגוסט 1270

הבא: תור הזהב