תעשיית הנשק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תעשיית הנשק או תעשייה ביטחונית היא קבוצת עסקים חובקי עולם, המייצרים ומוכרים כלי נשק, ציוד וטכנולוגיה צבאית. חברות הנשק עוסקות במחקר ופיתוח, הנדסה, ייצור ותמיכה בציוד ובמתקנים צבאיים. לתעשיית הנשק מוצרים רבים, החל מכלי נשק ותחמושת, עבור במערכות מיגון, וכלה במערכות מחשב, תקשוב ואלקטרואופטיקה תומכות לחימה. מוצרים אופייניים כוללים נשק קל (רובים, מקלעים ואקדחים), תחמושת, ארטילריה, טילים, כלי טיס צבאיים, כלי שיט צבאיים (בהם ספינות מלחמה וצוללות), כלי רכב צבאיים (בהם טנקים, רכב קרבי משוריין ורכב שטח), אמצעי הנדסה קרבית, מערכות מכ"ם, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות לוחמת סייבר.
המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI) מתעד את היקפה של תעשיית הנשק העולמית. על פי דיווחי המכון, בשנת 2012 ההוצאות על הצטיידות צבאית בעולם היו 1.8 טריליון דולר, וסך המכירות של חברות הנשק הסתכמו ב-395 מיליארד דולר. המדינות שייצאו את כמויות הנשק הגדולות ביותר היו ארצות הברית, רוסיה, צרפת, הרפובליקה העממית של סין, גרמניה, וחמש היבואניות הגדולות ביותר היו הודו, ערב הסעודית, הרפובליקה העממית של סין, איחוד האמירויות הערביות ופקיסטן.
לרוב המדינות המתועשות יש תעשיית נשק המיועדת לכוחות הצבא של המדינה. בחלק מהמדינות תעשיית הנשק מספקת נשק קל ותחמושת גם לאזרחים. חלק מהנשק הקל משמש לפעילות פלילית. כיום קיימים בעולם כ-875 מיליון רובים ואקדחים.
קיים קשר הדוק בין ממשלות של מדינות לבין תעשיית הנשק. הממשלות מעורבות בקנייה ומכירה של כלי נשק, תחמושת ופריטים צבאיים אחרים. כמו כן קיים קשר בין גורמים פוליטיים, מפקדים צבאיים וסוחרי נשק. קשר זה כונה על ידי נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר בשם הקומפלקס הצבאי-תעשייתי.