Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונות בתערוכה (ברוסית: Картинки с выставки) היא סוויטה משנת 1874 מאת המלחין הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי היצירה מורכבת מ-10 קטעים וביניהם אינטרמצו. היא נכתבה במקור לפסנתר, אך הותאמה על ידי מלחינים שונים לסגנונות שונים. הביצוע התזמורתי הידוע של היצירה הוא בתזמורו של המלחין מוריס ראוול.
היצירה נכתבה בעקבות מותו הפתאומי של חברו של מוסורגסקי, האדריכל והצייר ויקטור הרטמן, בשנת 1873, בגיל 39, והוקדשה לו; שמה המקורי של היצירה היה "הרטמן" ובשמה המלא היא נקראת "תמונות בתערוכה – זיכרון לוויקטור הרטמן": היצירה היא מחווה של מוסורגסקי לחברו, ומתוארים בה בצורה מוזיקלית ציורים שצייר.
כתב היד של היצירה שמור באוסף הספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג.
ויקטור אלכסנדרוביץ' הרטמן (ברוסית: Гартман, גַרטמן; 1834–1873) היה אחד ממייסדי "הסגנון הרוסי" בארכיטקטורה (אנ'). בשנת 1868, לאחר 4 שנות לימודים באירופה במימון מלגה של האקדמיה לאמנות, שב לרוסיה. עם חזרתו קיבל דרגת "אקדמאי" (הדרגה האקדמית הבכירה ביותר אחרי "פרופסור" ברוסיה ובמדינות נוספות) על עיצוב תצוגה של עבודות נייר בסנקט פטרבורג בשנת 1870.
שאיפתו של הרטמן להכניס מוטיבים רוסיים לאדריכלות הייתה קרובה לדעותיהם של "החמישה" ובמיוחד למבקר האמנות ולדימיר סטאסוב, שקידם את רעיונותיו של הרטמן בעיתונות ועזר לו לבנות קשרים. מוסורגסקי נפגש לראשונה עם האדריכל בן ה-36 בשנת 1870 בביתו של סטאסוב, וקשרי ידידות אמיצים התפתחו בין השניים. מותו בטרם עת של הרטמן היה מכה קשה למוסורגסקי, שהיה בתקופה זו בודד, מריר ומכור לטיפה המרה, והרטמן היה אחד מחבריו היחידים.
בחורף 1874, לאחר מותו של הרטמן, ארגן חברם המשותף ולדימיר סטאסוב, כמחווה להרטמן, תערוכה באקדמיה לאמנויות היפות בסנקט פטרבורג, שבה הוצגו כ-400 מיצירותיו. תערוכה זו הייתה הבסיס ליצירה שנכתבה על ידי מוסורגסקי ביוני 1874, והנציחה את שמו של הצייר האלמוני.
"תמונות בתערוכה" מתארת את הליכתו של המבקר בתערוכת התמונות ואת תחושותיו לנוכח הציורים התלויים על הקירות. היא הייתה במקורה סדרת קטעים לפסנתר, שבה כל קטע מייצג תמונה אמיתית פרי מכחולו של הרטמן. הקטעים קשורים זה לזה בקטעי ביניים, המכונים "פּרוֹמֶנָדָה" (מצרפתית: Promenade, טיילת או טיול). הפרומנדה פותחת את היצירה ואחר כך חוזרת מדי פעם, בווריאציה שונה מעט, בין הקטעים המתארים את התמונות. הפרומנדה היא מעין לחן רוסי איטי שמתאר את האדם המתהלך במסדרונות המוזיאון ועובר בין התמונות השונות. חשיבותו המוזיקלית של קטע זה נעוצה בהיותו גורם מאחד בין הקטעים השונים, המנוגדים זה לזה באופיים. אופי הפרומנדה עצמה משתנה מתמונה לתמונה, בהתאם להלך הרוח המובע בתמונות השונות.
הרעיון למבנה זה שאול, ככל הנראה, ממחזורי היצירות לפסנתר שצמחו במאה התשע-עשרה במרכז אירופה, כמו "קרנבל" (אנ') ו"פרפרים" (אנ') של שומאן. מוסורגסקי עצמו התייחס לפרומנדות במכתב שכתב לוולדימיר סטאסוב: "הבעות הפנים שלי משתקפות במעברים אלה".
על אף עושרה ומקוריותה, היצירה לא נפלה על אוזניים קשובות. זמן רב עבר עד שזכתה להכרה מהעולם המוזיקלי, שהתעלם ממנה לחלוטין בימי חייו של מוסורגסקי, וגם לאחר מותו. עקב הקושי הטכני הכרוך בנגינתה, ניגנוה מעטים. בשנת 1922 תזמר המלחין מוריס ראוול את היצירה, ובכך החיה אותה ופתח לפניה את אולמות הקונצרטים. היצירה בצורתה התזמורתית נוגנה לראשונה בפריז במאי 1923.
התמונות שמוסורגסקי תיאר ביצירתו הן ברובן תמונות שצייר הרטמן בעת שהותו מחוץ לרוסיה גופא – באיטליה, בפולין, בצרפת ובאוקראינה. באיטליה, שם שהה כסטודנט לאמנות, צייר את הטירה האיטלקית העתיקה. בצרפת את "גני טווילרי" והקטקומבות של פריז, ואת "כיכר השוק" בלימוז'. את "שמואל גולדנברג ושמוילה" ואת ה"בידלו" צייר בפולין.
רק חלק מ"התמונות בתערוכה" שרדו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.