אבולוציה
תאוריה מדעית המסבירה כיצד כל המינים התפתחו מאב קדמון משותף על ידי תהליכים של התאמה הדרגתית לסביבה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אבולוציה (באנגלית: Evolution) באמצעות ברירה טבעית היא תאוריה מדעית המסבירה את היווצרותם של מינים חדשים כתוצאה מיתרון יחסי שיש לפרטים מסוימים באוכלוסייה לשרוד ולהעביר את המטען הגנטי לצאצאיהם. לפי התאוריה, מוטציות גנטיות אקראיות המגדילות את סיכויי השרידות יעברו משום כך בתורשה למספר רב יותר של צאצאים, בעוד שפרטים שאינם נושאים מטען גנטי המקנה יתרון הישרדותי ייכחדו. הצטברות שינויים גנטיים לאורך דורות מביאה ליצירת מינים חדשים בעלי תכונות חדשות השונים מאבותיהם. תהליכים אלו נמשכים לרוב לאורך מיליוני שנים אך ניתן להיווכח בהם גם בפרקי זמן קצרים הרבה יותר כאשר מדובר ביצורים בעלי מחזור חיים קצר ומספר צאצאים רב כגון חיידקים ווירוסים.
אֵבוֹלוּצְיָה בִּיּוֹלוֹגִית היא תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים לאורך דורות. התהליך כולל הן שינויים בתדירות ההופעה של אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) והן שינויים מצטברים העשויים להביא ליצירת מינים חדשים, כגון להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום – חד-תאיים מורכבים, הצומח, פטריות ובעלי חיים, בכללם האדם.[1] האבולוציה הביולוגית היא תהליך שמתרחש באוכלוסיות ולא בפרטים בודדים.
תאוריית הָאֵבוֹלוּצְיָה באמצעות ברירה טבעית הולכת ומתפתחת, ומסכמת את הבנתם של חוקרי הביולוגיה בתהליכי האבולוציה הביולוגית. אבולוציה נצפתה בניסויים רבים והתאוריה אודותיה מקובלת כיום על ידי רובם המכריע של הביולוגים,[2][hebrew 1] והיא כוללת בבסיסה ידע בדבר מנגנוני הורשה וגנטיקה, את התאוריה של צ'ארלס דרווין על אודות אבולוציה דרך ברירה טבעית וכן התפתחויות מאוחרות יותר, כגון הסינתזה המודרנית. מדענים ממשיכים לחקור אספקטים של האבולוציה, דרך הצעה וניסוי של היפותזות, כמו גם פיתוח תאוריות המבוססות על ידע חדש מהשטח וממעבדות, וכן ממידע שמושג דרך ביולוגיה מתמטית ותאורטית. התגליות הקיימות והמתפתחות בתחום משפיעות לא רק על תאוריית האבולוציה, אלא גם על תחומים אחרים ונרחבים במדע ובטכנולוגיה.
מתוך זיהוי והבנת המשותף לכל עולם האורגניזמים – מנגיפים וחיידקים דרך צמחים ופטריות ועד לבעלי חיים – היא מאפשרת להכיל את תחומי הביולוגיה השונים בגוף ידע אחד, ולנצל ידיעות שנרכשו בחקר אורגניזם אחד לצורך העמקת המחקר וההבנה הביולוגית של אורגניזמים רבים אחרים. תאוריית האבולוציה מסבירה את היווצרות מגוון היצורים החיים ואת השוני הרב הקיים בתכונותיהם המורפולוגיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות. כמו כן, היא מלמדת על מורכבותם של היצורים החיים ועל היווצרותם של מינים חדשים ומאפשרת להבין את המבנה של מערכות אקולוגיות. הבנת עיקרי התהליך האבולוציוני תרמה למחקר הביולוגי, הרפואי והחקלאי, והביאה לפיתוחן של שיטות ייצור והפקה של מוצרים וחומרים מהטבע, לשימור טבע ולניהול מושכל של משאבי טבע.
לתאוריית האבולוציה השלכות חשובות גם על התפיסה האנושית והמחקר המדעי של תהליכים בתחומים רבים: היא העניקה השראה לחוקרים בתחומים כמו תכנות מחשבים ותהליכי אופטימיזציה (כגון אלגוריתם גנטי), מחקרי בלשנות על התפתחות של מילים, שפות וצורות כתב, תהליכי התפתחות של טכנולוגיה, התפתחות של מוסדות חברתיים (כמו מוסד הנישואין, כסף, פירמות), אבולוציה של המוסר, אבולוציה של דתות, התפתחות של רעיונות והתפשטותם (תאוריות על ממים), וכן תרמה להתפתחות רעיונות חברתיים ואנתרופולוגיים (כגון אבולוציה חברתית ותרבותית), אתיים ופילוסופיים. חקר האבולוציה משפיעה גם על תפיסת המין האנושי את עצמו ויחסיו עם הטבע - בעוד רעיונות קדומים ראו במין האנושי כמין ייחודי ונפרד משאר המינים ובעל חשיבות עליונה, האבולוציה רואה במין האנושי מין ככל המינים שנוצר באופן זהה לשאר המינים בתהליך הברירה הטבעית. מאחר שתאוריית האבולוציה של דרווין נוגדת באופן מובהק חלק ניכר מהמסורות של כתבי הקודש התאוריה עוררה התנגדות עזה – בעיקר במישור החברתי, במישור המוסרי ובמישור התאולוגי (ראו: התנגדות לתורת האבולוציה).