תור הזהב של אתיופיה
תקופה שנמשכה בין השנים 1270–1508, שבה הגיעה אתיופיה לשיאה התרבותי והצבאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תור הזהב של אתיופיה (הידוע גם בשם התקופה הסולומונית המוקדמת) הוא תקופה שנמשכה בין השנים 1270–1508, שבה הגיעה אתיופיה לשיאה התרבותי והצבאי.
מקובל לחלק תקופה זו לשלוש תקופות עיקריות:
- "תקופת ההתגבשות" שנמשכה בין השנים 1270-1314 כוללת את עלייתו לשלטון של הקיסר יקונו אמלק ומסתיימת במותו של הקיסר וואדאם ערד;
- "תקופת הזוהר" הייתה השיא של תור הזהב והתרחשה בין השנים 1314-1468, מעלייתו של הקיסר עמדה ציון הראשון ועד למותו של הקיסר זרע יעקב;
- "תקופת השקיעה" התרחשה בין השנים 1468-1508 או 1527 ובה האימפריה האתיופית התחילה לשקוע מבחינה תרבותית בגלל ההשפעה האירופאית שהגיעה לאזור, במיוחד מצד הפורטוגזים, ולאחריה התחילה תקופת השפל האתיופית.
לגבי תאריך הסיום של תור הזהב ישנו וויכוח. חלק מההיסטוריונים מייחסים את סוף התקופה לעלייתו של הקיסר לבנה דנגל, וחלק לתחילת מלחמת אתיופיה-אדאל ופלישתו של אחמד גראן לאימפריה האתיופית.