שבט קורייש

שבט קוּרייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַ֫יְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם. שבט ערבי אשר התפרנס בעיקר ממסחר ומרעִיית צאן.

על פי הגנאלוגיה המקובלת בערב, שבט קורייש מיוחס לקדר בן ישמעאל בן אברהם. בתקופה הקדם איסלמית, השבט נחשב לאחד השבטים החזקים בחִג'אז, חלקו המערבי של חצי האי ערב.

שבט קורייש בתקופה הטרום איסלמית

במחצית השנייה של המאה הרביעית, חמישה דורות לפני הולדת מוחמד, השתלטו בני השבט על העיר מכה. על פי המסורת, קֻצַי (קוסאי) אִבְּן כילאב, מנהיג השבט, שיקם את הכעבה, מקדש בו התפללו לאלים רבים בעיר מכה ונטל לידיו את המשרות הדתיות ואת המנהיגות של העיר.^{[דרוש מקור]}

נכדו, האשם אִבְּן עבד אל-מנאף אבן קוסאי, שהיה אבי סבו של מוחמד, שינה את מעמדה הכלכלי של מכה, ולפי המסורת היה אחראי להפיכתה למרכז סחר ומעבָר. האשם קיבל מידי קיסר ביזנטיון כתב ביטחון, הנקרא "הסכם האילאף", שאיפשר לסוחרי מכה לבוא עם מרכולתם, עורות ובגדים, עד לטריטוריה הביזנטית.

לפי המסורת, המשפחות הנכבדות של שבט קורייש במכה התחרו ביניהן על מתן שירותים שונים לעולי הרגל למכה, כמו אירוח ואספקת המים. הם גבו מסים מהעולים לרגל ומסוחרים, שניצלו את שביתת הנשק של החג', תקופת העלייה לרגל, לרגל עשיית עסקים בירידים.

לאנשי שבט קורייש הייתה יוקרה רבה בחצי האי ערב.

שבט קורייש בתקופת מוחמד

בן השבט המפורסם ביותר של שבט קורייש, שבזכותו שבט זה זכור בדפי ההיסטוריה, הוא נביא האסלאם מוחמד. לשבט ישנו תפקיד חשוב בעליית האסלאם, אולם בתקופת הגל הראשון, למעט בודדים, התנגדו בני השבט לדתו החדשה של מוחמד.

עם תחילת נבואותיו, יצא מוחמד נגד האמונה הפגנית של שבטו ושל יתר תושבי מכה. הוא ראה בהם כופרים, והם ראו בו כמי שפוגע באלים שלהם, מעליב את דתם ולועג לאורח החיים שלהם. עם זאת, בגלל ייחוסו המשפחתי, ובגלל הגנתו של דודו, אבו טאלב, לא פגעו בו.

לאחר ההג'רה – הגירתו של מוחמד לעיר אל-מדינה – חזר מוחמד למכה בראש צבא של 1,400 לוחמים. משהבין מוחמד שלא יוכל לגבור על העיר בגלל כוחה העדיף, חתם עם אנשי מכה הסכם אי-לוחמה לעשר שנים, המוכר כ"הסכם חודיבייה". זמן קצר לאחר מכן, תקף מוחמד עם צבאו את השבט היהודי ח'ייבר וכבש אותו, בעוד אנשי מכה לא יכלו לבוא לעזרת שבט ח'ייבר בגלל ההסכם. כעבור שנתיים מחתימת ההסכם, הפר אותו מוחמד כשכבש את מכה, ובהם את בני שבטו, בראש צבא של 10,000 חיילים שהשיג בזכות כיבושיו. מוחמד, שלא רצה בנקמת דם, גייס כמה מבני שבט קורייש לשורותיו והפכם לבכירים בצבאו. בעקבות כיבושיו, זכה מוחמד להכרה כמי שעומד בראש גורם פוליטי עצמאי, על-שבטי, המלוכד סביב דת ולא מוצא שבטי.

שבט קורייש לאחר מוחמד

לאחר מותו של מוחמד, השאלה הקשה הייתה מי יירש אותו בתפקיד מנהיג האומה האסלמית הצעירה. במהלך מאבקי הירושה, נוצרו שלושה קריטריונים לבחירת היורש – קדימות באסלאם, קרבה משפחתית לנביא, וייחוס-אבות קדום מהתקופה הקדם-איסלמית.

ההשתייכות לצאצאי שבט קורייש הפך כמעט לקריטריון הכרחי לשמש כח'ליפה. כל ארבעת הח'ליפים הראשונים היו מבני שבט קורייש: אבו בכר, עומר אבן אלח'טאב, עות'מאן בן עפאן ועלי בן אבי טאלב.

במסורת הסונית, השתייכות לשבט קורייש הייתה תנאי לח'ליפות. במסורת השיעית, האימאמים, מנהיגי העדה השיעית, המקביל לח'ליפות הסונית, צריכים להיות לא רק בני שבט קורייש, אלא גם צאצאים של עלי אִבֶּן אבו טאלב, בן דודו וחתנו של מוחמד, שלפי המסורת השיעית, הוא היורש של מוחמד על פי צו אלוהי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שבט קורייש בוויקישיתוף

• שבט קורייש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)