רכבת פרוורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רכבת פרוורית (באנגלית: Commuter rail או Suburban rail) היא רכבת שמטרתה להסיע נוסעים ביוממות מקצות המטרופולין (כלומר מהפרוורים) אל מרכזה ומהטבעת התיכונה של המטרופולין אל אזורי התעשייה שבשולי העיר.
לרוב, לרכבות פרווריות יש תחנות במרחקים של 3 עד 10 קילומטרים זו מזו. דהיינו, תחנות קרובות יחסית לאלו של הרכבות הבין-עירונית (עשרות קילומטרים זו מזו), אך רחוקות יחסית לאלו של הרכבות הקלות (חצי עד שלושה קילומטרים). לרוב לרכבות אלו תדירות גבוהה (מעל ארבע רכבות בשעה), דלתות רחבות על מנת לאפשר לנוסעים רבים לעלות ולרדת תוך זמן קצר מאוד, וזמני תאוצה ותאוטה קצרים. בנוסף מושקע מאמץ רב יותר למנוע מפגעי איכות סביבה ובעיקר רעש וזיהום הסביבה: הקווים הפרווריים הם בדרך כלל מחושמלים. על המסילות עצמן להיות באיכות גבוהה יותר ומושם דגש על גדרות או קירות אקוסטיים לאורך התוואי שעובר ברובו באזור מאוכלס.
מכיוון שהרכבת מסיעה יוממים, תהיה בה צפיפות רבה בשעות העומס בבוקר ואחר הצוהריים, ועליה להיות ערוכה לכך מבחינת תפוסת קרונות.