הקרב על הבליטה
מערכה צבאית בין צבא גרמניה הנאצית לבין צבאות בעלות הברית המערביות, שהתחוללה במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקרב על הבליטה (באנגלית: Battle of the Bulge, בגרמנית: Ardennenoffensive, "מתקפת הארדנים") הוא השם שניתן בהיסטוריוגרפיה האמריקנית למערכה צבאית גדולה בין צבא גרמניה הנאצית לבין צבאות בעלות הברית המערביות, שהתנהלה מאמצע דצמבר 1944 עד אמצע ינואר 1945, במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה, והסתיימה בניצחון כוחות בעלות הברית. בשלב הראשון של המערכה תקפו הגרמנים את כוחות צבא ארצות הברית באזור יערות הארדנים, במפגש הגבולות בין צרפת, בלגיה ולוקסמבורג. הקרב קיבל את שמו בשל המבלט (Bulge) שיצרה החדירה הגרמנית בקו החזית האמריקני. קרב זה התפרסם מכיוון שהוא היה המתקפה הגדולה האחרונה שערך הצבא הגרמני בחזית המערבית, ושיקף את עוצמתו גם בשלבים המאוחרים של המלחמה.
חיילים אמריקאים בקרב הארדנים | |||||||||||||||||
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
תאריכים | 16 בדצמבר 1944 – 25 בינואר 1945 (41 ימים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | מבצע מרקט גארדן, הקרב על יער הירטגן | ||||||||||||||||
קרב אחרי | מתקפת ויסלה־אודר בחזית המזרחית | ||||||||||||||||
מקום | יער הארדנים (דרום בלגיה) | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
50°37′27″N 6°08′14″E | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון לבעלות הברית המערביות | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
מטרת המתקפה הגרמנית, שקיבלה את שם הקוד מבצע "משמר הריין" (בגרמנית: Wacht am Rhein), הייתה ליצור פרצה רחבה בקו החזית של בעלות הברית בשטחי לוקסמבורג ובלגיה, לתפוס את נמל אנטוורפן (שהיה בסיס אספקה חיוני לבעלות הברית), ולהשמיד את כוחות בעלות הברית בהולנד ובצפון בלגיה, שינותקו ויכותרו על ידי המתקפה הגרמנית. אדולף היטלר האמין כי הצלחה תגרום לקרע בתוך הקואליציה האנגלו־אמריקאית, ותאפשר לגרמניה להעביר בהמשך את כוחותיה לחזית המזרחית כדי לבלום את המשך התקדמות הצבא האדום מערבה.
המערכה החלה ב־16 בדצמבר 1944, בהשתתפות כ־200,000 חיילים גרמנים מארמיית הפאנצר החמישית, ארמיית הפאנצר השישית של האס אס, והארמייה השביעית. המתקפה הצליחה להפתיע את הכוחות האמריקאיים החלשים יחסית באזור, ויצרה עד 24 בדצמבר בליטה עמוקה בתוך החזית האמריקאית, שעומקה המרבי היה כ־100 ק"מ. כוחות החלוץ הגרמניים הגיעו עד קילומטרים ספורים מהנהר מז, ושם נבלמה התקדמותם. החל מ־26 בדצמבר איבדו הגרמנים את היוזמה האופרטיבית, וכוחות בעלות הברית עברו למתקפת נגד. בעלות הברית תקפו את האגפים של הבליטה הגרמנית, אך התקדמותם הייתה איטית ויקרה, והם לא הצליחו לנתק ולכתר את הכוחות הגרמניים שהחזיקו בשטחה. ב־7 בינואר 1945 ניאות היטלר לבסוף להפסיק את המבצע ולהסיג את כוחותיו מהבליטה שכבשו באזור הארדנים, אך רק ב־25 בינואר השלימו הכוחות הגרמניים את נסיגתם לקו ההתחלה שלהם.
להוציא את המערכה בנורמנדי, קרב הארדנים היה המערכה הגדולה והיקרה (במספר האבדות) ביותר של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. בהיסטוריוגרפיה האמריקאית מקובל לראות בו את ה"קרב הבודד" (להבדיל ממערכה צבאית) הגדול והעקוב־מדם ביותר בתולדות ארצות הברית בכלל, ובמלחמת העולם השנייה בפרט. במהלך הקרב ספג הצבא האמריקאי, לפי הערכות שונות, בין 81,000 ל־108,000 אבדות, כולל שבויים ונעדרים. הצבא הגרמני ספג אף הוא אבדות כבדות בכוח אדם ובציוד לחימה כבד במהלך הקרב, ויכולתו להמשיך לנהל את המערכה הצבאית בחזית המערבית נפגעה קשות.