קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Константи́н Константи́нович
	קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה.
לידה	22 באוגוסט 1858; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	15 ביוני 1915 (בגיל 56); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג, רוסיה
עיסוק	אריסטוקרט, מחזאי, ימאי, פסנתרן
דת	הכנסייה הרוסית האורתודוקסית
בת זוג	אליזבת, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
שושלת בית רומנוב
אב	קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
אם	אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
צאצאים	אולג קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה; Prince Gabriel Constantinovich of Russia; Princess Tatiana Constantinovna of Russia; גאורגי קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה; Princess Vera Constantinovna of Russia; איגור קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה; יואן קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה; קונסטנטין קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה; Natalya Konstantinovna Romanova, Princess of Russia
	1892–מכהן; (כ־132 שנים)
	ספטמבר 1880 – ינואר 1882; (כשנה)
פרסים והוקרה
	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי (26 בספטמבר 1858); מסדר העיט השחור (1883); House Order of Lippe (1885); מסדר לודוויג (1886); מסדר אלכסנדר הקדוש של בולגריה (1883); פור לה מריט (26 בנובמבר 1878); מסדר הנסיך דנילו הראשון (1882); לגיון הכבוד (30 באוגוסט 1878); צלב "חצית הדנובה" (1878); גריפון (1887); מסדר הבז הלבן (1887); מסדר בית המלוכה של צ'אקרי (3 בנובמבר 1902); מסדר החרצית (18 ביוני 1909); מסדר קרלוס השלישי (1887); מסדר הבשורה הקדושה (3 ביולי 1902); מסדר הדקל האקדמי (22 בפברואר 1894); המסדר המלכותי של השרפים (18 בספטמבר 1897); מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה (22 באפריל 1897); עיטור מסדר פור לה מריט (18 בפברואר 1910); מסדר פטר פרידריך לודוויג (30 באפריל 1878); מסדר הפיל (25 ביוני 1875); מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 (6 בדצמבר 1903); אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 (1913); עיטור אנדריי הקדוש (26 בספטמבר 1858); עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 (14 במאי 1896); אות מסדר העיט הלבן (11 ביוני 1865); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 (11 ביוני 1865); עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה (26 בספטמבר 1858); מסדר בית סקסוניה-ארנשטיין (15 במרץ 1878); דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (17 באוקטובר 1877); Medal in memory of Russo-Turkish War 1877–78 (2 במאי 1878); מסדר הכתר (26 באפריל 1874); מסדר בית הכתר הוונדי (16 באוגוסט 1874); מסדר המושיע (10 באוגוסט 1875); Insignia of irreproachable service (ינואר 1915); Medal for works on the first general census (22 באפריל 1897); In memory of the 200th anniversary of the Battle of Poltava (27 ביוני 1909); Medal In memory of coronation of Nikolay II (2 באפריל 1897); מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (11 באוגוסט 1911) ;
חתימה

קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: Великий князь Константи́н Константи́нович;‏ 22 באוגוסט 1858 – 15 ביוני 1915) היה בנו של קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, נכדו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואחיינו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה. קונסטנטין קונסטנטינוביץ' נודע בעיקר על פעילותו בתחום האומנות ועל היותו פטרון בפיתוח המדעים אשר כיהן לתקופה מסוימת כנשיא אקדמיית המדעים הממלכתית של האימפריה הרוסית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

קונסטנטין קונסטנטינוביץ' נולד בארמון סטרלנה ב-1858 לקונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ולאלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג. צעירותו של הנסיך לבית רומנוב כללו תוכנית לימודים פרטנית שהתמקדה בהיסטוריה, אסטרטגיה צבאית ולימוד שפות. בעודו עוקב אחר נושאי הלימוד הקלאסיים אשר נקבעו עבור בני מעמדו, במקביל הורשה לו לפתח נטייה אישית לחקר של אמנות ולמוזיקה, והוא נודע כבעל כישרון יוצא דופן בנגינה בפסנתר. לאחר סיום לימודיו נכנס קונסטנטין לשירות בצבא האימפריה הרוסית, כפי שהיה צפוי מכל בני רומנוב.

בחירתו הראשונית של קונסטנטין קונסטנטינוביץ' הייתה לעקוב אחר הקריירה של אביו ולהיכנס לשירות הצי הרוסי הקיסרי, שם הרפתקאותיו על סיפון ספינות החקר והמסע הרחיקו לכת עד לחופיה המערביים של ארצות הברית. הוא לא היה מרוצה מחיי הצי ולאחר שקיצר את שירותו הורשה לו להצטרף למשמר איזמאיאלובסקי הקיסרי של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה. על פי מסורת המשפחה נישא לנסיכה גרמנית, אליזבת, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג, בתו של מוריץ, נסיך סקסוניה-אלטנבורג. אליזבת מעולם לא המירה את דתה לנצרות האורתודוקסית הרוסית ונשארה נוצרית פרוטסטנטית מאמינה בת לזרם הלותרניזם לאורך כל חייה. בדרך כלל סידור נישואים שכזה לא היה מתקבל על הדעת, אך לפי חוקי הנישואים שקבע פאבל הראשון, קיסר רוסיה נדרש מיורש העצר להיות בן לאם אורתודוקסית ולא צופה שאחד מילדיו של קונסטנטין קונסטנטינוביץ' ירש את הכתר (ילדיו היו נינים של הצאר).

לאחר שעזב את הצבא עסק קונסטנטין באמנויות שבהם מצא עיסוק חייו. הוא כתב שירה וארגן אירועי תיאטרון, בהם הוא עצמו לקח חלק בהצגות. העניין של קונסטנטין בתיאטרון הוביל אותו לכתוב מחזות. המחזה "מלך יהודה" (Царь Иудейский) שכתב, שהופיע לראשונה בתיאטרון ההרמיטאז' בשנת 1913 ויצר סערה רבה מכיוון שהייתה הפעם הראשונה שנסיך גדול הופיע על הבמה 'הציבורית' כשחקן. בהצגה גילם את דמותו של יוסף הרמתי. לקונסטנטין קונסטנטינוביץ' היה כמו כן גם עניין רב בחקר מדעי, הוא תרם כספים למשלחות ובהן המשלחת של אדוארד פון טול ואלכסנדר קולצ'ק לאוקיינוס הקרח הצפוני בין 1900 ל-1902. למשך מספר שנים כיהן הנסיך הגדול גם בתור נשיא האקדמיה הממלכתית למדעים של האימפריה הרוסית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1914, נפצע קשה הנסיך אולג בנו של קונסטנטין בחזית המזרחית נגד הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מכן מת בווילנה כשהוריו לצדו. אולג היה לבן המלוכה היחיד שמת מאירועי מלחמת העולם הראשונה ובן בית רומנוב היחיד שנהרג בקרב. קונסטנטין קונסטנטינוביץ' היה בעל בריאות רעועה עוד קודם לכן, אך הטרגדיה של מות בנו הובילה אותו לדיכאון שהקשה עליו עוד יותר. הנסיך הגדול מת ב-15 ביוני 1915 והיה בן רומנוב האחרון שנקבר במבצר פטרופבלובסקיה לפני מהפכות 1917 ברוסיה. שלושה מבניו של קונסטנטין נרצחו על ידי הבולשביקים במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.