וארפרין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וארפרין (באנגלית warfarin), שם מסחרי בישראל קומדין (coumadin) היא תרופה מעכבת קרישת דם (אנטיקואגולנטית) הניתנת לחולים בקבוצת סיכון לאירוע של קריש או תסחיף דם הגורם לחסימת עורק או וריד. לתרופה חלון תרפויטי צר מאוד ולכן יש לנטר את פעילות התרופה לעיתים קרובות ובזמנים קבועים על ידי בדיקת דם המודדת את קצב קרישת הדם, יש להתאים את מינון התרופה בהתאם לערכי הבדיקה. הבדיקה הנפוצה בישראל נקראת PT - prothrombin time בדיקה נפוצה אחרת נקראת INR - international normalized ratio.
שם IUPAC | |
---|---|
(RS)-4-hydroxy-3-(3-oxo-1-phenylbutyl)- 2H-chromen-2-one | |
שמות מסחריים בישראל | |
קומדין | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C19H16O4 |
מסה מולרית | 308.33 g/mol |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 100% |
מטבוליזם | בכבד: CYP2C9, 2C19, 2C8, 2C18, 1A2 3A4 |
זמן מחצית חיים | 2.5 ימים |
הפרשה | בכליות 92% |
בטיחות | |
מעמד חוקי | Rx תרופת מרשם |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון X |
סיכון לתלות | לא קיים |
דרכי מתן | מתן פומי |
אינטראקציות עם תרופות אחרות | יש הרבה מאוד. מסוכן במתן עם מגוון רחב של תרופות |
מזהים | |
קוד ATC | B01AA03 |
התרופה גורמת לנטרול פקטורי קרישה המשתתפים במנגנון בניית קריש הדם: פקטורי הקרישה השונים (מסוג 2, 7, 9 ו- 10) אשר מסונתזים בכבד, עוברים תהליך של קרבוקסילציה באמצעות ויטמין K אשר גורם לשפעולם. התרופה וארפרין מעכבת את תהליך הקרבוקסילציה, וכתוצאה מכך גורמת לחוסר פעילות של פקטורים אלו. במקרים שה-INR הוא מעל 10 ויש סכנה לדימום, מטפלים במתן ויטמין K.
הווארפרין הוא גורם טרטוגני. נטילת התרופה בזמן הריון עלולה לגרום למומים בעובר.
השימוש בקומדין כרוך במגבלות רבות: קומדין דורש בדיקות דם שגרתיות כדי לבדוק את תפקודי הקרישה (לרוב אחת לשבוע, שבועיים או שלושה שבועות - בהתאם להמלצת הרופאים), ומינון התרופה מותאם בכל פעם מחדש על פי תוצאות הבדיקות הללו. לקומדין יש אינטראקציות עם תרופות רבות אחרות ועם מזונות רבים, מה שמקשה על השימוש בתרופות נוספות במקביל וגורם למגבלות תזונתיות. מחקר בקרב 906 מטופלי כללית המטופלים בקומדין מצא כי על אף שאותם חולים נמצאים בפיקוח רופא המשפחה שלהם, כמחצית מהזמן הם לא היו מצויים בטווח התרפויטי הרצוי של INR 2-3. כשני שלישים מהחולים לא היו מאוזנים בצורה משביעת רצון לפי המחקר, ובעיקר נשים מבוגרות. הסיכון החמור ביותר בחולים המקבלים נוגדי קרישה הוא דימום. על מנת לחשב את מידת הסיכון לדימום בחולים אלה, נבנה סולם הערכה בשם HAS-BLED:[1]
- H - יתר לחץ דם (Hypertension), לחץ סיסטולי מעל 160 מ"מ כספית, נקודה אחת.
- A - הפרעה (Abnormal) בתפקודי כליות (קראטינין מעל 2.6 מ"ג/ד"ל) או כבד (אנזימי כבד פי 3 מהנורמה), נקודה אחת לכל אחד.
- S - אירוע מוחי (Stroke) בעבר, נקודה אחת.
- B - אירועי דימום משמעותיים בעבר (Bleeding) או נטייה לדמם, נקודה אחת.
- L - היסטוריה של יותר מ-60% ערכי INR לא מאוזנים (Labile), נקודה אחת.
- E - גיל מעל 65 (Elderly), נקודה אחת.
- D - תרופות (Drugs) נוגדי טסיות או NSAIDS, או שימוש מופרז במשקאות אלכוהוליים, נקודה אחת לכל אחד.