קבורה המונית

קבורה המונית או קבר אחים הוא קבר המכיל מספר גופות אדם. לעיתים מזוהים הגופות לפני הקבורה, אך במקרים אחרים לא בהכרח באופן מלא. קבורה המונית יכולה לשמש במקרים של קרבות או עימותים גדולים, או באירועים המוניים של רעב, מגפה, או אסון טבע.

קבר המוני של 26 הקורבנות של מלחמת האזרחים הספרדית ב-1936, שנחפר ב-2014.

קבורת 65 הקרבנות של אסון מכרה ברונר, בקבורה המונית, ניו זילנד 1896

קבר האחים בבאר שבע, נכרה ב-1917

סוגים של קבורה המונית

קבורה המונית (ביהדות נקראת "קבר אחים") אמנם שונה מקבורה רגילה, אך הייתה מקובלת בתרבות האנושית מאז ומתמיד, ומקובלת גם כיום במקרים מסוימים. 

בין הסיבות לקבורה המונית:

1. קבורה המונית אפידמיולוגית
2. קבורה המונית פלילית
3. קבר אחים לשמירה על כבוד המתים

החלוקה אינה בהכרח דיכוטומית, ולעיתים קבורה המונית מתקיימת מכמה סיבות ביחד.

קבורה המונית אפידמיולוגית

אחת הסיבות העיקריות בהיסטוריה לקבורה המונית היא אפידמיולוגית. לעיתים מדובר בתמותת מספר גדול של אנשים, עקב מגפה או אסון טבע, בהיעדר אפשרות להחזיק בגופות רבות לאורך זמן, ונוצר הצורך לקברם במהירות מסיבות תברואתיות ועל מנת למנוע התפשטות מגפות.

דוגמה לקבורה המונית אפידמיולוגית, ניתן לראות בקטקומבות של פריז, שם הועברו לקבורת המונים כנראה מיליוני גופות עוד בתקופת לואי השישה עשר בבית העלמין פר לשז, לאחר שנפטרו ממחלת הדבר.

קיימת מחלוקת בקרב האפידמיולוגים בנוגע לקבורה המונית לאחר אסון טבע, האם קבורה המונית אכן מסייעת בהפחתת מגפות באופן משמעותי. הטענה הרווחת היא, כי במקרים של גופות הפזורות בשטח ללא יכולת פינוי משמעותית, לדוגמה לאחר אסון טבע, הנותרות בחום במשך ימים, חשופות לפגעי מזג האוויר, עלול להתפתח ריקבון הבשר, שבתורו יעודד זבובים להטיל רימות בבשר, ולהעביר זיהומים מהגופות תוך זמן קצר. הטענה היא, כי דבר זה עלול להגדיל את הסיכון להתפרצות של דיזנטריה, שלשול, דיפתריה או טטנוס, מחלות שהיו עלולות בעבר לסכן חיים. כיום, למרות אי הנוחות שבכך, יש הטוענים כי הזיהומים האפשריים אינם מסכנים חיים, והסיכון הבריאותי לאחר אסונות טבע מוגבל, ואינו מחייב קבורה המונית מיידית. מנגד, באזורי אסון שהנגישות אליהם מוגבלת, ייתכן כי מחלות אלה כן עלולות לסכן חיים.

קבורה המונית פלילית

קבורה המונית פלילית (criminal mass grave) מוגדרת על ידי האומות המאוחדות כאתר קבורה המכיל שלושה או יותר קורבנות של רצח.^[1] דוגמה קיצונית לכך הייתה ברצח העם בקמבודיה, שבמהלכו הוציאו הקמר רוז' להורג כל מי שהיה בעל קשרים למשטר הישן, ומספר הנרצחים מוערך ב-1.7 מיליון איש, כחמישית מאוכלוסיית קמבודיה, שרובם נרצחו ונקברו בקבורת המונים. דוגמה קיצונית ידועה יותר היא קבורת ההמונים של יהודים שנרצחו בשואה, בבאבי יאר, בפונאר, ובבורות הריגה נוספים. דוגמה לרצח וקבורת המונים מסוף המאה העשרים היא טבח סרברניצה, שבו נרצחו ונקברו בבורות ירי, כ-8,000 בוסנים, על ידי כוחות סרבים. 

קבר אחים למען כבוד המתים

במקרים אחרים, קבורה המונית משמשת כאשר לא ידועה זהות כל הגופות, או חלקיהן השונים, ומתוך רצון להביא את המתים לקבורה מכובדת. קבורת המת תוך שמירה על זהותו וכבודו היא ערך חשוב ביהדות, וכן בתרבויות אחרות. בקבר אחים ניתן לקבור את המתים במשותף, תוך ציון שמותיהם על גבי הקבר המשותף, ובכך לשמור על זהותם וכבודם.

דוגמה אחת, מתוך רבות, לצורך בקבורה המונית (קבר אחים) לצורך שמירה על כבוד המת, היא במקרה של הטבח בטבריה בשנת 1938. פורעים ערבים פרצו לבתי מגורים יהודיים ולבית כנסת, הכו את תושביהם עד אובדן הכרה ושרפו אותם בעודם בחיים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, בבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות, ובבית הכנסת נרצחו מתפללים. עקב מצב הגופות השרופות, לא ניתן היה לזהות את הגופות, והן נקברו בקבר אחים בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

מצבות באנדרטה על קבר האחים של אפר לוחמים מגטו ורשה, פרטיזנים מהיחידה על שמו של מ. אנילביץ'

דוגמה נוספת: אפרם של 12 לוחמים מיחידת הפרטיזנים ע"ש מרדכי אנילביץ' שנפלו בקרב עם הגרמנים נטמן בקבר אחים בבית קברות אוקופובה בוורשה. על הקבר הוקמה אנדרטה הכוללת סלע גרניט ועליו נחצבה הכתובת: "פה טמון אפרם של הגיבורים הלוחמים מגטו ורשה, הפרטיזנים של היחידה על שמו של מ. אנילביץ'". על 12 לוחות קטנים חרוטים השמות או הכינויים של הלוחמים.^[2]

ראו גם

• קבר החייל האלמוני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבורה המונית בוויקישיתוף

• קבורה המונית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Human remains and identification. Oxford University Press. 2015. pp. 169–171. ISBN 978-1784991975.
2. נורית אשכנזי, היחידה הפרטיזנית ע'ש אנילביץ', באתר מדריך פולין - מדריך למסייר בפולין היהודית