פרקריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרקריה (בלטינית: precaria) היה הסכם מקובל בראשית ימי הביניים שלפיו הוענקה לתקופה מוגדרת מראש, זכות שימוש וזיקת הנאה מנכס דלא-ניידי, לרוב תמורת תשלום כספי נמוך או חלק מהיבול. זוהי זכות אחיזה בקרקע שניתנה לפרקריסט לכל ימי חייו.