פסוק (לוגיקה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפסוק הוא מאבני היסוד של תורת השפה, ואף על פי כן קשה ביותר להגדירו. הקושי העיקרי הוא להבחין אותו מחלקיו (מילים, מונחים וכדומה). ככלל, הפסוק הוא אוסף של סימנים (אידיאליים) אשר קיימת בדרך כלל הסכמה על משמעותו. במובחן מחלקיו (המילה, הצירוף השמני וכדומה) הפסוק מבטא בדרך כלל משפט או פעולת דיבור שלמה, כגון שאלה, פקודה, טענה, הצעה וכדומה.
פסוק חיווי הוא אוסף סימנים המבטא טענה. טענה היא תוכן היכול להיות אמיתי או שקרי, כלומר תיאור של עובדה אפשרית. ישנן לוגיקות שונות המתייחסות לתוכנם של פסוקים שונים (לדוגמה הלוגיקה המודלית המתייחסת להיתכנות), אך הלוגיקה המודרנית מטפלת בעיקר בתוכנם של פסוקי חיווי (כגון "יורד גשם").
המתמטיקה למשל, עוסקת כמעט אך ורק בטענות אודות ישים מתמטיים ועל כן הלוגיקה המתמטית מטפלת כמעט אך ורק בטענות, תנאי האמת שלהן, תנאי ההוכחה שלהן וכדומה, בעוד פעולות דיבור אחרות, כגון שאלות (העולות במהלך החיפוש המתמטי) אינן מטופלות במסגרתה.
פסוק חיווי מבטא טענה גם אם אין שום דרך לקבוע אם היא אמיתית או שקרית, כל עוד התוכן יכול להיות אמיתי או שקרי. לדוגמה, הפסוק "ישנו חד-קרן מחייך על כוכב צדק" מבטא טענה, על אף שאין לנו שום דרך לברר את אמיתותה או שקריותה.