Loading AI tools
זמר קנדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פליקס אז'ן לקלר (בצרפתית: Félix Eugène Leclerc; 2 באוגוסט 1914 - 8 באוגוסט 1988) היה זמר-יוצר, משורר, שחקן ופעיל פוליטי קנדי מקוויבק, שנאבק למען שמירת המורשת בשפה הצרפתית של מולדתו. בשנת 2006 ,לאחר מותו, הוכנס ל"היכל התהילה" של יוצרי הזמר של קנדה, הודות לשירים שכתב: Moi, mes souliers (אני, נעלי) ו Le tour de l'Île (הסיור של האי)
צילום מיולי 1957 | |
לידה |
2 באוגוסט 1914 לה טיק, קוויבק, קנדה |
---|---|
פטירה |
8 באוגוסט 1988 (בגיל 74) סן פייר דה ל'איל ד'אורליאן, קוויבק, קנדה |
שם לידה |
ז'וזף פליקס אז'ן לקלר Joseph Félix Eugène Leclerc |
מוקד פעילות | קנדה |
תקופת הפעילות | 1950–1988 (כ־38 שנים) |
סוגה | שאנסון |
סוג קול | בריטון |
שפה מועדפת | צרפתית |
כלי נגינה | גיטרה |
חברת תקליטים | פולידור, פיליפס |
שיתופי פעולה בולטים | ז'אק קנטי |
צאצאים | Francis Leclerc, Martin Leclerc |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
נולד בשנת 1914 בלה טיק, קוויבק, במשפחה של חלוצי התיישבות, הילד השישי מבין אחד-עשר ילדים. אביו היה סוחר עצים ודגן. פליקס גדל באווירה מוזיקלית, שבה כל בני משפחתו ניגנו על כלים שונים. התחיל לימודים באוניברסיטת אוטאווה, אך נאלץ להפסיקם בשנת 1933 בגלל השפל הגדול . את שירו הראשון הלחין וכתב כסטודנט בשנת 1930:Notre Sentier (השביל שלנו).
עבד בעבודות מזדמנות רבות, כולל כעוזר של חונט מתים ובעבודה חקלאית בסנט מארט על יד טרואה רווייר. בשנים 1937-1934 עבד כקריין ברדיו CHRC בקוויבק סיטי וברדיו CHLN בטרואה ריווייר. החל משנת 1939 עבד כמחבר תסריטי דרמות רדיופוניות ברדיו קנדה במונטריאול, ביניהן Je me souviens (אני נזכר). בפורום זה ביצע גם את שיריו המוקדמים. שיחק גם בכמה מחזות ברדיו, ביניהם Un Homme et son péché (אדם וחאטו). פרסם חלק מתסריטיו ואף הקים להקת תיאטרון שהציגה את מחזותיו ברחבי קוויבק. באותה תקופה קיבל שיעורי גיטרה משני עמיתים מאולפני הרדיו וממורה ממוצא בריטי, ג'ון הרי אורמסבי, שעודד אותו בעבודה היצירתית.
בשנת 1950 התגלה על ידי ז'אק קנטי, שהתלהב בשומעו את הזמר ה"פנטזיסט" ז'אק נורמאן מבצע את השנסון של לקלר Le train du nord. קרנטי הקליט תריסר שנסונים של לקלר באולפני רדיו CKVL במונטריאול והפך לאמרגנו בפריז. לקלר קטף הצלחה רבה בצרפת, בין היתר, באולם A.B.C.ו גם במועדוני הלילה כגון "לה טרואה בודה" (Les Trois - Baudets) ו"בובינו". באותה תקופה חתם חוזה לחמש שנים עם חברת התקליטים פולידור. בשנת 1951 הקליט את אלבומו הראשון, ובו השירים Moi, mes souliers, Le train du nord, Bozo ו Le petit bonheur (האושר הקטן). את השיר האחרון הוא שר עוד בשנת 1948 בתיאטר די ז'זו במונטריאול. הוא שימש לאינטרמצו מוזיקלי יחד עם שנסונים אחרים בעת חילופי תלבושות של השחקנים במופע הפנטזיסטי "Le Petit Bonheur" (לכבוד האושר הקטן) שנכתב ובוים על ידי לקלר עצמו. סיורי המופעים בצרפת זיכו אותו בהצלחה רבה וסללו דרך לזמרים ולמלחינים נוספים מקוויבק. בשנת 1953 שב לקוויבק. בשנות ה-1950 הירבה להופיע, בין השאר, בקברטים של מונטריאול וב"קפה קונטיננטל". כמו כן היה מנחה בתוכניות תרבות שונות לטלוויזיה, אחת מהן, ב"רדיו קנדה", מוקדשת לאגדות של קוויבק. כשהפך לכוכב עשה תכופות סיורי הופעות ארוכים באירופה ובקנדה. במהלך שנת 1958 יצא לסיבוב הופעות בצרפת ובארצות אירופה אחרות יחד עם הנזיר-זמרברנאר דה ברייֶן, ששר לבוש בגלימת הצמר החומה של הפרנציסקנים. מפורסמות במיוחד היו הופעותיו במערב קנדה בשנת 1966, במונטריאול - בככר האמנויות (Place des Arts) ב-1967 ובמועדון "לה פטריוט" בשנים 1966,1970,1972, 1975 ו-1976, באוטווה במרכז הלאומי לאומנויות ב-1971. ב-1973 הופיע שוב בצרפת, בלגיה ושווייץ ושוב בצרפת בשנים 1975 ו-1977.
בשנת 1958 קיבל את הפרס הראשון של אקדמיית שארל קרו הצרפתית על אלבומו השני Le train du nord (רכבת הצפון).
ב-13 באוגוסט 1974 השתתף יחד עם ז'יל ויניו ורובר שארלבואה במופע - העל הפרנקופוני "סופר-פרנקו-פט" (Superfrancofête) בשדות אברהם ([plaines d'Abraham) בעיר קוויבק בפני קהל של 100,000 צופים. מופע זה הונצח באלבום "J’ai vu le loup, le renard, le lion" (ראיתי את הזאב, את השועל ואת האריה)
פליקס לקלר נפטר בבוקר ביום 8 באוגוסט 1988 בשעת שינה בסן-פייר-דה-ל'איל ד'אורליאן במחוז איל ד'אורליאן שעל יד קוויבק העיר. לפי בקשתו האחרונה גופתו נשרפה והאפר פוזר באי אורליאן. בבית הקברות של סן פייר דה ל'יל ד'אורליאן הוקמה גם מצבה אותה פוקדים מעריציו ולפעמים משאירים לידה זוגות נעליים.
לקלר השאיר שלושה ילדים:מרטן לקלר, צלם וצלם קולנוע, פרסיס לקלר, במאי, ונטלי לקלר, המטפחת את מורשת אביה כמנכ"לית ומנהלת אמנותית של ה"מרחב פליקס לקלר" (Espace Félix-Leclerc) וכסגן יושבת ראש הקרן פליקס לקלר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.