פורטל:סוציולוגיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סוציולוגיה היא תחום המחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם.
מאז שחר האנושות, האדם תהה על מאפייניה של החברה. כבר ביוון העתיקה, הפילוסוף סוקרטס תהה על אופיה של החברה האנושית וניסח מספר אבחנות לגביה. שורשיה של הסוציולוגיה נטועים בעידן הנאורות. פילוסופים רבים – ביניהם תומאס הובס, ג'ון לוק וז'אן-ז'אק רוסו – החלו לעסוק במבנה החברה, בסיבות צמיחתה ובאפשרות קיומה של חברה אחרת. |
תועלתנות היא תורה פילוסופית, הנוגעת לתחום האתיקה וקובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית. בכך מהווה התועלתנות תורה הבוחנת את המעשים על פי תוצאתם, ולא על פי חשיבותם הערכית. לכן רואה תורה זו את ה"טוב" או את ה"רוע המוסרי", במעשים מסוימים, באופן יחסי ובהקשר לתוצאתם.
על פי התועלתנות, התוצאה מצדיקה לעיתים את האמצעים. על פי התפיסה התועלתנית, כל מעשה נבחן באבן הבוחן הבודקת האם הוא "מביא את הטוב הרב ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים", אף כי בחינה מסוג זה כרוכה במספר בעיות מוסריות ואחרות. כך, למשל, אם פגיעה אנושה באדם אחד מביאה תועלת רבה לאחרים, הרי שכאבו נבלע, בחישוב הסופי, בעונג הנגרם לאנשים רבים יותר, ובכך מוצדקת הפגיעה בו.
העקרונות התועלתניים, שנוסחו לראשונה לכלל תורה אחידה על ידי ג'רמי בנת'ם בן המאה ה-19, זכו לתשומת לב ולפיתוח פילוסופי על ידי פילוסופים בולטים, אך גם לביקורת רבה מכיוונים שונים.
![.](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/43/Sojourner_Truth_01.jpg/640px-Sojourner_Truth_01.jpg)
סוג'ורנר טרות', הייתה במאה ה-19, אחת מהפעילות הידועות במאבק כנגד העבדות בארצות הברית. היא נולדה כשפחה והייתה אנאלפביתית. היא השתחררה מעבדות ב-1827, לאחר שבניו יורק חוקק החוק נגד עבדות. בהמשך חוותה התגלות, יצאה למסע ברחבי ארצות הברית, נאמה בכנסים רבים, והטיפה למען זכויות לשחורים וזכויות לנשים, פרסומה היה רב. בשנת 1870 ביקרה את נשיא ארצות הברית יוליסס סימפסון גרנט בבית הלבן. שמה ניתן לרובר במשימת הגשושית מארס פאת'פיינדר למאדים ב-1997.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4d/Ferdinand_Toennies_Bueste_Husum-Ausschnitt.jpg/640px-Ferdinand_Toennies_Bueste_Husum-Ausschnitt.jpg)
פרדיננד טואניס היה בין התאורטיקנים הראשונים שעסקו בשאלה הקהילתית, והבחין בין שני סוגי קהילות:
הסוג הראשון, גמיינשאפט (Gemeinschaft), מתאר חברה חקלאית טרום תעשייתית. חברה זו היא אורגנית באופן תפקודה ותוחמת את החברים בה בקהילות ברורות. הקשרים הינם קשרים ראשוניים, הדוקים, מלווים בחיי משפחה, אמונה ומסורת.
לעומת זאת בקהילה המכונה גזלשאפט (Gesellschaft), שהיא המקבילה לחברה העירונית המודרנית, החברה הינה בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קהילה מהסוג הזה התפתחה כתוצאה מהתגברות השפעות התיעוש, הטכנולוגיה והעיור המואץ בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.