פונקציונליזם
גישה בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונקציונליזם (בעברית: תִּפְקוּדָנוּת[1]) היא גישה תאורטית מרכזית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את המוסדות החברתיים כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד. מאוחר יותר התרכזה הגישה בדרכים בהן המוסדות החברתיים מספקים את הצרכים החברתיים, בעיקר כיצד הם עוזרים לשמר את היציבות החברתית. הפונקציונליזם מתבסס על שלושה עקרונות מנחים (Holmwood, 2005:87):
- החברה מתוארת כ"מערכת" - אוסף של חלקים התלויים אחד בשני עם נטייה לשיווי משקל.
- לחברה ישנן כמה פונקציות הכרחיות כדי שתוכל להמשיך להתקיים. כמו, למשל, ריבוי האוכלוסייה.
- תופעה חברתית או תרבותית ממשיכה להתקיים מכיוון שיש לה תפקיד.
פונקציונליזם היא גישה קונצנזוסיאלית, שניתן למצוא לה שורשים אינטלקטואלים כבר במחצית המאה ה-19, אצל אוגוסט קונט, שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי, ואצל הרברט ספנסר, שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה. מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא אמיל דורקהיים. העדפה של הסברים "פונקציונליים" שלטה במדעי החברה מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-50. אנתרופולוגים וסוציולוגיים ניסו להסביר מה התפקיד של כל מוסד או תופעה חברתית ותרבותית - קיומה של תופעה הוסברה אם היא מילאה תפקיד, או פונקציה.
הרעיון של פונקציה חברתית התפתח בשני כיוונים שונים בשנות ה-30. הפונקציונליזם הפסיכולוגי של ברוניסלב מלינובסקי, והפונקציונליזם הסטרוקטורלי של האנתרופולוג האנגלי אלפרד רדקליף-בראון, אשר פרח בשנות ה-40 וה-50. התאוריה של מלינובסקי תיארה את התפקיד שיש לתופעות התרבותיות בסיפוק צרכיו של היחיד, בעוד התאוריה של רדקליף-בראון התמקדה בתועלת לכלל.
רדקליף-בראון הושפע מחיבוריו של אמיל דורקהיים, וטען כי המטרה של המחקר האנתרופולוגי היא למצוא את הפונקציה הקולקטיבית. למשל, מה אמונה דתית או מערכת של חוקים לגבי נישואין תורמים למערכת החברתית ככלל. ההבדל בין התאוריות הוא: האם התופעה החברתית קיימת מכיוון שהיא פונקציונלית לחברה ככלל או מפני שהיא פונקציונלית לאדם היחיד? האם הדברים המשותפים לכל התרבויות קיימים בגלל צרכים ארגוניים של החברה, שצריך למלא אותם בכל מקום, או בגלל צרכים של האישיות הפרטית? ניסיון לשילוב של שתי התאוריות ניתן למצוא בעבודותיו של אוונס פריצ'רד.
הרולד לאסוול מצא חמישה תפקידים עיקריים של התקשורת על פי גישה זו:
- סיקור: איסוף והפצת מידע אקטואלי, בעיקר חדשות.
- תאום/קישור: צירוף פיסות מידע והסברתן בהרחבה (פרשנות), סיוע בהבנת העובדות ועצות כיצד לנהוג.
- המשכיות: שימור והעברת נורמות וערכים תרבותיים לדור ההמשך.
- בידור: הפגת מתחים העלולים לערער יציבות החברתית. הציבור שוכח מהצרות ומשתתק רצונו למחות.
- גיוס: גיוס תמיכה פוליטית או כלכלית, טיפוח מטרות לאומיות ועיצוב דפוסי התנהגות בזמן משבר/מלחמה.
בנוגע להשפעת התקשורת, כל תפקוד שלה יכול להיות פונקציה שלילית או פונקציה חיובית - תלוי למי? כל תפקוד יכול להיות גלוי או סמוי, לפי התשובה לשאלה- האם המוען התכוון לכך (גלוי) או לא (סמוי)?
קיימות שתי בקורות מרכזיות כלפי הגישה הפונקציונלית. ראשית, יש הטוענים שגישת הפונקציונליזם היא גישה מופשטת וכללית[2]. המתנגדים לתיאוריה זו טוענים שלפי הגישה הזו בכל חברה קיימים אותם צרכים שמתמלאים על ידי אותם מוסדות חברתיים, אבל היא לא מתייחסת להבדלים שקיימים בין החברות השונות שבהן מוסדות חברתיים שונים ממלאים פונקציות שונות[2]. במטרה לשלול את הביקורת הזו, סוציולוג בשם רוברט מרטון גרס[2] שאותן פונקציות בחברות שונות יכולות להתמלא על ידי פעולות חברתיות שונות[2]. למשל, אם נתייחס למשפחה שבה האב הביולוגי לא נמצא ורק האמא עושה את תפקידה כאם, זה אפשרי שאח האמא ימלא את תפקיד האב ויהפוך ל"אבא חברתי" לילדים[2].
ביקורת שנייה היא שגישת הפונקציונליזם מנסה להסביר תופעות חברתיות על ידי התשובה על השאלה הבאה: "איך התופעה תורמת לחברה?"[2]. הנחת היסוד של הגישה הזו היא שכל מה שקורה בחברה מתרחש מסיבה מסוימת[2] ותורם ליציבותה[2]. אולם, מבקרי גישת הפונקציונליזם מציינים כי משתמע מכך שכל תופעה בהכרח תורמת לחברה, גם אם היא שלילית[2]. כנגד ביקורת זו, הציע[2] שיש תופעות שלא תורמות לחברה, לכן אפשר לקרוא להן "דיספונקציונליות", כלומר שיש להן תרומה שלילית לחברה, לדוגמה: סטייה חברתית[2].
- Holmwood, J., "Functionalism and its Critics", in Harrington, A., (ed.) Modern Social Theory: an introduction, Oxford: Oxford University Press, 2005, pp. 87-109.
- משוניס, ג'ון (1997) סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה: הפרספקטיבה הסוציולוגית, -2
26.
- פונקציונליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
