הספירה של רימן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באנליזה מרוכבת, הספֵירה של רימן, על שם ברנהרד רימן, היא דרך לראות את המישור המרוכב המורחב (המספרים המרוכבים יחד עם נקודת האינסוף), כך שנקודת האינסוף אינה נבדלת מכל נקודה מרוכבת סופית. בצורה הזו ניתן להגדיר פונקציות שמוגדרות בנקודת האינסוף או מקבלות ערכים אינסופיים, ולדבר על רציפות וגזירות שלהן.
מבחינה טופולוגית, מבנה זה הומאומורפי לספֵירה הדו־ממדית והוא מהווה קומפקטיפיקציה חד-נקודתית של המישור המרוכב.