סופרג'ט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סופרג'ט (באנגלית: Suffragette) היה שמן של נשים, קבוצות נשים וארגונים, אשר שאפו לקבל את זכות הבחירה (שבאנגלית נקראת Suffrage) בממלכה המאוחדת, אך בעוד מקומות ברחבי העולם.
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
חלק מהתנועה הסופרג'יסטית של הגל הראשון של הפמיניזם | |
---|---|
תאריכי המאבק | 10 באוקטובר 1903 – הווה (120 שנה) |
מקום | הממלכה המאוחדת (בעיקר) |
מטרה | קבלת זכות בחירה לנשים |
שיטת המאבק | מצעדים, מרי אזרחי, פעולה ישירה, שביתת רעב, טרור |
אירועים קשורים | |
מסע הפצצות והצתות של הסופרג'ט | |
המושג מתייחס באופן ספצילי לאיגוד הנשים החברתי והפוליטי (WSPU), תנועה לנשים בלבד שנוסדה בשנת 1903 על ידי אמלין פנקהרסט, שהייתה מעורבת בעצמה בפעולה ישירה ובמרי אזרחי.[1] ב-1906, מדווח בדיילי מייל כתב את המונח "Suffragette" (סופרג'ט), בהקשר לנשות איגוד הנשים החברתי והפוליטי אשר הגדירו את עצמן "סופרג'יסטיות" (Suffragist), כדי לזלזל בנשים הדוגלות בזכות בחירה לנשים.[2] נשות האיגוד אימצו את המונח ואף קראו לעיתונים של האיגוד בשם "Suffragette". בהמשך, הסופרג'ט הפכה לתנועה עולמית שנאבקה בגל הראשון של הפמיניזם.
נשים ניצחו במאבקן לזכות הבחירה בכמה מדינות עד סוף המאה ה-19; בשנת 1893, ניו זילנד הפכה למדינה העצמאית הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים מגיל 21.[3] עם זאת, לנשים בממלכה המאוחדת טרם הייתה זכות בחירה. ב-1903, פנקהרסט, פעילה חברתית לזכויות נשים, החליטה שנשים צריכות "לעשות את העבודה בעצמן", וב-10 באוקטובר 1903, הכריזה על הקמת איגוד הנשים החברתי והפוליטי, שמטרתו הייתה להביא לזכות בחירה לנשים. המוטו שלהן היה "מעשים, לא עבודות" (deeds, not words). הסופרג'יסטיות פגעו בפוליטיקאים, ניסו להסתער על הפרלמנט הבריטי, הותקפו מינית במהלך עימותים עם המשטרה, כבלו את עצמן למעקות, ניפצו חלונות, ביצעו מסע הפצצות והצתות ארצי, ובשל כך, ספגו ביקורת רבה בתקשורת הבריטית. כאשר נשות הארגון נכלאו, פתחו בשביתת רעב, בהן לא אכלו בין מספר ימים לשבוע, ועל כך הגיבה הממשלה בהזנה בכפייה. הסופרג'יסטית הראשונה שהוזנה בכפייה הייתה אולין הילדה בורקיט.
ב-4 ביוני 1913, הסופרג'יסטית אמילי דייוויסון, חדרה למסלול מרוץ סוסים בדרבי באפסום ונרמסה תחת סוס דוהר שהיה שייך למלך בריטניה, ג'ורג' החמישי. בעקבות התאונה סבלה מפגיעות חמורות אשר הובילו למותה ארבעה ימים מאוחר יותר[4]. האירוע סוקר בתקשורת רבות, מה שהביא לפריצה כוללת בפעילותיהן של איגוד הנשים החברתי והפוליטי בפרט ושל הסופרג'יסטיות בכלל. למרות זאת, לא כל הסופרג'יסטיות תמכו בפעילות החריפה שנקטו חלק מהנשים בארגון.
מסע הסופרג'טיות הופסק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. לאחר המלחמה, עבר חוק ייצוג העם 1918, אשר נתן זכות הצבעה לנשים מעל גיל 30 שעמדו בדרישות מסוימות. עשרה שנים לאחר מכן, נשים זכו לשוויון אלקטורלי מוחלט, תחת חוק ייצוג העם (זכיינות שווה) 1928.