סונאטה מס' 5 של בטהובן
סונאטה לפסנתר של בטהובן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סונאטה מס' 5 של בטהובן בדו מינור, אופוס 10 מס' 1, היא אחת מ-32 הסונאטות שהלחין לודוויג ואן בטהובן לפסנתר. הסונאטה, שהודפסה לראשונה ב-1798, הוקדשה לאנה מרגרטה פון בראון (Anna Margarete von Browne), אשתו של פטרונו של בטהובן באותן השנים, לה הקדיש את כל האופוס.
הסונאטה היא חלק מאופוס 10, הכולל שלוש סונאטות לפסנתר: מס' 5 בדו מינור, מס' 6 בפה מז'ור ומס' 7 ברה מז'ור. את הסונאטה כתב בטהובן בין השנים 1796-1798, ביחד עם השתיים האחרות. זוהי הסונאטה הראשונה לפסנתר שאותה כתב המלחין בשלושה פרקים בלבד (ולא בארבעה, כפי שנהג בארבע הסונטות הקודמות).
היצירה זכתה לכינוי הלא רשמי "הפאתטית הקטנה", עקב הדמיון שבינה לבין הסונאטה מס' 8 אופוס 13 של בטהובן, המכונה "הפאתטית". דמיון זה בא לידי ביטוי, בסולם דו מינור בו נכתבו שתי היצירות, במבנה הסונאטות ובהלך רוחן. הפרקים הראשוניים מאופיינים בנימה קודרת וכעוסה, הפרקים השניים מלודים ושירתיים, והפרקים השלישיים בעלי אופי ריקודי אך קודר. עוד ניתן לראות דמיון, בין הפרק השלישי בסונאטה, לסימפוניה החמישית של בטהובן.