Loading AI tools
סופר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניל סטיבנסון (באנגלית: Neal Stephenson; נולד ב-31 באוקטובר 1959) הוא סופר אמריקאי, הנודע בעיקר בשל ספרי המדע הבדיוני שלו בסוגת ה"פוסט-סייברפאנק". הוא מתמקד בתיאורי חברה, מתמטיקה, שערי מטבעות והיסטוריה של המדע. בנוסף הוא כותב מאמרים לא בדיוניים בפרסומים כמו כתב העת Wired, והועסק במשרה חלקית כיועץ לחברת Blue Origin, שנוסדה על ידי ג'ף בזוס, המפתחת רכב חלל.
לידה |
31 באוקטובר 1959 (בן 64) Fort Meade, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Neal Town Stephenson |
מדינה | ארצות הברית |
שם עט | Stephen Bury |
מקום לימודים | אוניברסיטת בוסטון, תיכון איימס |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | ספרות ספקולטיבית, היסטוריה בדיונית, מסה |
תקופת הפעילות | מ-1984 |
הושפע מ | פיליפ ק. דיק, ברוס סטרלינג, תומאס פינצ'ון, דייוויד פוסטר וולאס, ויליאם גיבסון |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
www | |
ניל סטיבנסון נולד בפורט מיד שבמרילנד, נצר למשפחה של מהנדסים ומדענים. אביו היה פרופסור להנדסת אלקטרוניקה וסבו מצד אביו פרופסור לפיזיקה; אמו עבדה במעבדה לביוכימיה, בעוד סבו מצד אמו היה פרופסור לביוכימיה. משפחתו של סטיבנסון עברה לשמפיין-אורבאנה שבאילינוי בשנת 1960 ואחר כך לאיימס שבאיווה ב-1966, שם הוא סיים את בית הספר התיכון של איימס ב-1977. סטיבנסון המשיך ללמוד באוניברסיטת בוסטון. בתחילה הוא התמחה בפיזיקה, ואחר כך הוא החליף לגאוגרפיה, לאחר שהוא נוכח לדעת כי הדבר יאפשר לו לבלות זמן רב יותר ליד מחשב האוניברסיטה. הוא סיים את חוק לימודיו לתואר הראשון ב-1981 בגאוגרפיה, כשהמקצוע המשני היה פיזיקה. הרומן הראשון פרי עטו The Big U, ראה אור ב-1984. The Big U זכה לתשומת לב מועטה בלבד כשהוא פורסם לראשונה, ואזל לבסוף עד שסטיבנסון התיר את הדפסתו מחדש ב-2001. מאז 1984 התגורר סטיבנסון בעיקר בצפון מערב האוקיינוס השקט וכעת דר עם משפחתו בסיאטל.
לאחר הרומן The Big U פרסם סטיבנסון את המותחן Zodiac ואחרי כן זכה לתהילה עם פרסום הרומן סנוקראש ב-1992. הרומן ממזג ממטיקה, וירוסי מחשבים, ונושאי היי-טק נוספים יחד עם המיתולוגיה מסופוטמית, וניתוח ההבדלים בין אידאולוגיות כמו ליברטריאניזם, לסה פר וקומוניזם. סטיבנסון מפרסם בממוצע רומן אחד כל ארבע שנים, הוא הוציא לאור מספר סדרות רומנים:
כשסטיבנסון פרסם ב-2003 את Quicksilver הוא השיק אתר אינטרנט בשיטת ויקי[1] בציינו את הרעיונות ששימשו אותו לתיאור התקופה ההיסטורית עליה כתב ברומן.
הגישה של מדע בדיוני היא שזה תמיד לעסוק בעתיד; זוהי המודעות שזה שונה
— ניל סטיבנסון
סטיבנסון, לפחות ברומנים המוקדמים שלו, עוסק רבות במטפורות ודימויים הנשענים על התרבות פופולרית, הדבר בא לידי ביטוי גם בדיאלוגים מהירים, כמו גם מונולוגים ארוכים. המספר לוקח עצמו פחות ברצינות מאשר רומנים קודמים של סייברפאנק, במיוחד אלו של ויליאם גיבסון. ספריו של סטיבנסון נוטים לטוות עלילות מורכבות ויצירתיות המורכבות מרעיונות טכנולוגיים וסוציולוגיים רבים בעת ובעונה אחת. הדבר מבדיל אותו מסופרי מדע בדיוני אחרים הנוטים להתמקד במעט שינויים טכנולוגיים וחברתיים ולבודד אותם זה מזה. משיכתו של סטיבנסון למורכבות ופרוט הופכת אותו לסופר בארוקאי. ספרו The Diamond Age מציג מאפיינים של התקופה הנאו-ויקטוריאנית ומשתמש במושגים ספרותיים מהעידן הוויקטוריאני, ייתכן שניתן להחשיבו כנופל לתוך סוגת הסטימפאנק. בהשתמשו בסגנון הבארוק, ספריו של סטיבנסון התארכו ככל שהכרתו עלתה (לפחות מהדורה אחת של Cryptonomicon היא הרבה מעבר לאלף עמודים והרומנים מכילים סטיות שונות, בכללם סיפורים ארוטיים ארוכי יריעה על רהיטים עתיקים וגרביונים.)
מאפיין של סגנונו הוא "שבר האירועים", החובק באופן כללי שלושה רבעים מהרומן. זוהי האצה בהתפתחות העלילה, המלווה בכאוס, מבוכה, ולעיתים אלימות, וסיום פתאומי ולא שגרתי, זאת בלא שנקשרו כל חוטי העלילה. תבנית זו עוברת כחוט השני בכל ספריו של סטיבנסון, בכללם (כשקוראים אותו כמכלול) The Baroque Cycle.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.