נדידת העמים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נדידת העמים (מגרמנית: Völkerwanderung פֶלקֵרואנדֵרוּנג) הוא מונח המתאר את הגירתם של שבטים גרמאניים, סלאביים ואחרים, בין המאה הרביעית לבין המאה התשיעית לערך באירופה. המונח נטבע במאה התשע-עשרה על–ידי היסטוריונים גרמנים.
ערך זה עוסק בפרק בהיסטוריה של אירופה. אם התכוונתם לנדידת בני-אדם באופן כללי, ראו נדידת עמים.