מתקפת בנזאי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מתקפת בנזאי (Banzai totsugeki 万歳突撃) היה מושג שטבעו חיילי בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה שתיאר הסתערות רגלית של חיילי הצבא היפני הקיסרי. המושג גְיוֹקוּסָאי (玉砕; מילולית: "יהלומים מנותצים") שימש את ההנהגה והתקשורת ביפן בתקופה האימפריה היפנית. מתקפות אלה נערכו בדרך כלל כמתקפות התאבדות שמטרתן הימנעות מכניעה שטמנה בחובה השפלה או כניסיון לשיפור הסיכויים להצלחת מתקפה אל מול אויב בעל עדיפות מספרית.