מרשל ג'וול
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרשל ג'וול (באנגלית: Marshall Jewell; 20 באוקטובר 1825 – 10 בפברואר 1883) היה תעשיין, חלוץ טלגרפיה, יזם טלפוניה, חובב מסעות, ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל קונטיקט ה-44 וה-46, כשגריר ארצות הברית ברוסיה, כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית, וכיושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. מרשל, שניכר בעור ה"חרסינה" שלו, עיניו האפורות, וגבותויו הלבנות, נודע בכינוי "איש החרסינה" (Porcelain Man). כמנהל הכללי של הדואר, ביצע ג'וול רפורמות והיה נחוש בדעתו לנקות את שירו הדואר משחיתות פנימית ומספסרות. הוא סייע למזכיר האוצר בנג'מין בריסטו בחיסולה של "טבעת הוויסקי" (Whiskey Ring) ובהעמדתם לדין של אנשיה. עם זאת, הנשיא גרנט נעשה חשדני בנוגע לנאמנותו של ג'וול לאחר שהוא פיטר את מנהל הדואר של בוסטון על רקע כתב ערבות שלא שילם עליו וביקש ממנו להתפטר.
מרשל ג'וול | |||||||
לידה |
20 באוקטובר 1825 ווינצ'סטר, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 בפברואר 1883 (בגיל 57) ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות סדר היל, הרטפורד, קונטיקט, ארצות הברית | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
ג'וול, יליד ניו המפשייר, היה בנו של בורסקאי. לאחר שהתלמד בעסק הבורסקאות של אביו, עבר ג'וול לבוסטון, שם הוא למד את מלאכת הבורסקאות. ב-1847 הוא עבר להרטפורד, שם הוא עבד בעסק של אביו. לאחר מכן הוא פרש מעבודת הבורסקאות והיה לעובד טלגרפיה, ועבד בתחום זה בניו יורק, אוהיו וטנסי. הוא היה חבר המפלגה הוויגית ותמך בבחירתו של זאכרי טיילור לנשיאות. כתומך של טיילור, הוא עבר למיסיסיפי, שם הוא נבחר כמפקח הכללי של עובדי הטלגרפיה. ב-1849 הוא שב לניו יורק, וב-1850 הוא שב לעסקי הבורסקאות של אביו ונכנס עמו לשותפות. בשנים 1859–1860 הוא ערך מסע עסקים באירופה בהקשר לחברת הבורסקאות, ושב לארצות הברית עם פרוץ מלחמת האזרחים. ב-1865 הוא שב לאירופה ומשם יצא למסע במצרים ובארץ ישראל.
לאחר ששב לארצות הברית, היה ג'וול לחבר המפלגה הרפובליקנית, וניסה להתמודד ב-1867 על מושב בסנאט של קונטיקט. ב-1868 הוא ניסה להתמודד על משרת מושל קונטיקט, אך גם כאן נחל מפלה.[1] ב-1869 הוא התמודד שוב על תפקיד המושל והפעם נחל הצלחה וכיהן בתפקיד עד שהובס בבחירות של 1870. ב-1871 וב-1872 הוא נבחר מחדש כמושל וכיהן בתפקיד עד 1873. באותה שנה הוא מונה על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט כשגריר ארצות הברית ברוסיה, תפקיד בו הוא כיהן עד 1874, כאשר הוא מונה על ידי גרנט כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית. בתפקיד זה הוא כיהן עד 1876, ובאותה שנה הוא היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ובשנים 1880–1883 הוא שימש כיושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. לאחר ששב לקונטיקט, הוא היה לסוחר אמיד, והשקיע בעיתון הרטפורד איוונינג פוסט ובחברת הטלפונים של דרום ניו אינגלנד.[1] הוא נפטר בניו הייבן שבקונטיקט ונטמן בבית הקברות סדר היל שבהרטפורד.