מנדאית
שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנדאית היא דיאלקט של הארמית, המשמש את המנדאים, דת גנוסטית שמאמיניה נמצאים בעיקר בתחומי עיראק ואיראן. הניב משתייך לענף המזרחי של הארמית המאוחרת, שזמנה הוא מהמאה הרביעית עד המאה השביעית לספירה, ושלב מודרני שלו קיים גם היום.
מאפייני המנדאית דומים לניבים האחרים של הארמית המאוחרת המזרחית, ארמית בבלית וסורית. היא שימשה כלשון ליטורגית ומצויים בידינו היום טקסטים בניב זה מן המאות הראשונות לספירה הכוללים לחשי השבעה, תפילות ופרקי הגות. הניב המודרני של המנדאית הוא ניב מדובר ויש בו קבוצה קטנה של דוברים, רובם בעיר אהוואז במחוז ח'וזסתאן באיראן ובסביבתה ומיעוטם בתפוצות. הניב המודרני מושפע רבות מן הפרסית.
למנדאית יש גם אלפבית מיוחד, הנקרא אלפבית מנדאי (אנ'). חוקר השפה הבולט ביותר במאה ה-19 היה תאודור נלדקה, ובמאה ה-20 היה רודולף מצוך (אנ').