פרובינציות איראן

איראן מחולקת ל-31 פרובינציות (בפרסית: استان אֹסְתאן, ברבים استان‌ها אֹסְתַנְהא) ששלטונם נמצא בדרך כלל בעיר הגדולה בפרובינציה, המכונה עיר הבירה (مرکز, מַרְכַז) של הפרובינציה. ראש הפרובינציה הוא המושל (استاندار, אֹסְתאנְדאר), הממונה על ידי שר הפנים האיראני, וכפוף לאישור של המג'לס.

עד 1950, איראן הייתה מחולקת ל-12 פרובינציות בלבד, באותה שנה נוצרו מחוזות שהוכפפו לפרובינציות הקיימות. בין השנים 1960–1981 כל המחוזות קודמו בהדרגה למעמד של פרובינציות. בשנות קיומה של הרפובליקה האסלאמית באיראן, נוספו עוד תשע פרובינציות, האחרונה היא פרובינציית אלבורז, שבירתה היא העיר כָּרָג'.

כל פרובינציה מחולקת למחוזות המכונים שַהְרֶסְתאן (شهرستان). כל אחד מהשהרסתאנים מחולק לנפות, המכונות בח'ש (بخش). בכל אחת מהנפות, העיר הגדולה ביותר היא בירת הנפה, ובה יושבת המועצה המקומית של הנפה.

בהתאם לנתונים הסטטיסטיים ממרץ 2005, באיראן התקיימו:

• 31 פרובינציות (אֹסְתאן)
• 324 מחוזות (שַהְרֶסְתאן)
• 865 נפות (בח'ש)
• 982 ערים (شهر, שַהְר)
• 2378 כפרים או ריכוזי יישוב קטנים (دهستان, דֶהֶסְתאן)

פוליטיקה מקומית באיראן

מועצות הערים והכפרים נבחרות על ידי הציבור בכל הפרובינציות של איראן, והן האחראיות על מנהל אזור בחירתן. חברי מועצות הכפרים והערים נבחרים בבחירה ישירה לכהונה של עד ארבע שנים.

בהתאם לסעיף 7 בחוקת איראן, מועצות מקומיות אלו, יחד עם המג'לס, הן "הגופים המקבלים את ההחלטות והמנהלים את המדינה". עם זאת, סעיף זה של החוקה לא יושם עד הבחירות המקומיות הראשונות שנערכו 20 שנה לאחר המהפכה האסלאמית, ב-1999. המועצות אחראיות לבחירת ראשי הערים (בעבר הייתה סמכות זו בידי הנשיא), ואלה חייבים לציית להחלטות המועצות.^[1] המועצות גם מפקחות על פעילות העיריות. מועצות אלו אחראיות לתכנון ותיאום השתתפות אזור הבחירה שלהם בתוכניות כלל לאומיות של רווחה, חינוך, תרבות וכלכלה.^[2]

הפרובינציות

מספר	שם	שם בפרסית	בירה	שטח (ק"מ²)	אוכלוסייה (2023)	מספר שַהַרַסְתאנים
1	טהראן	تهران	טהראן	18,814	13,323,000	13
2	קום	قم	קום	11,526	1,300,000	1
3	מַרְכַזי	مرکزی	אראכ	29,130	1,436,000	10
4	קַזְוין	قزوین	קזווין	15,549	1,284,000	5
5	גילאן	گیلان	ראשת	14,042	2,546,000	16
6	ארדביל	اردبیل	ארדביל	17,800	1,284,000	9
7	זנג'אן	زنجان	זנג'אן	21,773	1,103,000	7
8	מזרח אזרבייג'ן	آذربایجان شرقی	תבריז	45,650	3,925,000	19
9	מערב אזרבייג'ן	آذربایجان غربی	אֻרוּמיה	37,437	3,278,000	14
10	כֹּרְדֶסְתאן	کردستان	סננדג'	29,137	1,614,000	9
11	המדאן	همدان	המדאן	19,368	1,756,000	8
12	כרמאנשאה	كرمانشاه	כרמאנשאה	24,998	2,003,000	13
13	אילאם	ایلام	אילאם	20,133	591,000	7
14	לורסתאן	لرستان	ח'ורמאבאד	28,294	1,784,000	9
15	ח'וזסתאן	خوزستان	אַהְוַאז	64,055	4,725,000	18
16	צַ'הַארְמַחאל ובַּחְ'תיאַרי	چهارمحال و بختیاری	שַׁהְרֶכֹרְד	16,332	973,000	6
17	כֹהְגילוּיֶה ובוׁיֶראַהמַד	کهگیلویه و بویراحمد	יאסוג'	15,504	728,000	5
18	בושהֶר	بوشهر	בושהר	22,743	1,174,000	9
19	פארס	فارس	שיראז	122,608	4,904,000	23
20	הֹרְמֹזְגאן	هرمزگان	בנדר עבאס	70,669	1,806,000	11
21	סיסתאן ובַלוּצֶ'סְתאן	سيستان و بلوچستان	זאהֶדאן	181,785	2,777,000	8
22	כרמאן	كرمان	כרמאן	183,285	3,184,000	14
23	יזד	یزد	יזד	76,469	1,156,000	10
24	אספהאן	اصفهان	אספהאן	107,029	5,136,000	21
25	סמנאן	سمنان	סמנאן	97,491	715,000	4
26	מאזַנְדַראן	مازندران	סארי	23,701	3,302,000	15
27	גֹלֶסְתאן	گلستان	גֹרְגאן	20,195	1,893,000	11
28	צפון ח'וראסאן	خراسان شمالی	בֹוגְ'נֹוּרד	28,434	868,000	6
29	ח'וראסאן רַזַוִי	خراسان رضوی	מַשְהַד	118,884	6,444,000	19
30	דרום ח'וראסאן	خراسان جنوبی	בירגַ'נְד	151,913	786,000	4
31	אלבורז	استان البرز	כרג'	5,833	2,730,000	4
סה"כ	איראן	ايران	טהראן	1,628,554	69,926,300	324

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרובינציות איראן בוויקישיתוף

• הפרקים בחוקת איראן הנוגעים למועצות המקומיות מויקיציטוט באנגלית

הערות שוליים

1. פרק 103 של חוקת איראן.
2. פרק 100 של חוקת איראן