Loading AI tools
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושל סנקט פטרבורג (ברוסית: Губернатор Санкт-Петербурга) הוא ראש הרשות המבצעת של סנקט פטרבורג העומד בראש ממשלת סנקט פטרבורג, מאז 1996. בעת השלטון הקומוניסטי כונה ראש עיריית לנינגרד (שמה של סנקט פטרבורג בזמן השלטון הסובייטי) "המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית". עם שינוי שמה של העיר לסנקט פטרבורג הוקמה עיריית סנקט פטרבורג, ובראשה עמד אנאטולי סובצ'אק.
איוש נוכחי | אלכסנדר בגלוב | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 3 באוקטובר 2018 | ||
דרכי מינוי | צו נשיאותי או נבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי העיר | ||
תחום שיפוט | סנקט פטרבורג | ||
כפוף | לנשיא רוסיה | ||
מעון | אי הארנבים, סנקט פטרבורג | ||
מושב המשרה | מכון סמולני, סנקט פטרבורג | ||
משך כהונה קצוב | קדנציה בת 5 שנים | ||
ייסוד המשרה | 30 במאי 1703 | ||
איוש ראשון | אלכסנדר מנשיקוב | ||
http://www.gov.spb.ru |
ב-1996 הועלה מעמד העיר למעמד שווה לזה של הבירה מוסקבה, ותפקיד ראש העיר הפך למושל עם הפיכת העירייה לממשלת העיר.
ב-2002 הפכה סנקט פטרבורג לעיר פדרלית לצד מוסקבה, וב-2003 מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת העיר, האישה הראשונה בתפקיד ראש העיר סנקט פטרבורג והמושלת האישה היחידה ברוסיה.
עד 2014 הייתה העיר סנקט פטרבורג העיר היחידה ברוסיה שבראשה עמד מושל (מאז סיפוח חצי האי קרים הוחלט כי ראש עיריית סבסטופול יכונה רשמית "מושל העיר"). מינוי מושל התאפשר עקב היותה הבירה ההיסטורית של רוסיה, ולכן זהו גם התפקיד היוקרתי ביותר בממשל המקומי ברוסיה, ורק תפקיד ראש עיריית מוסקבה משתווה לו.
מושל העיר הנוכחי הוא אלכסנדר בגלוב, המכהן ברציפות מאז 3 באוקטובר 2018.
מושל העיר אחראי למגוון סמכויות מהיותו מושל העיר סנקט פטרבורג. על פי ספר החוקים העירוני (Устав Санкт Петербурга) הוא אחראי ל:
מאז פירוק ברית המועצות נערכו חמש מערכות בחירות לראשות העיר.
בשנת 1991 נבחר אנטולי סובצ'אק לראש העירייה לאחר שזכה ב-66,1% מקולות הבוחרים. ב-1996 הוא ניסה להיבחר שוב אך הפסיד לולדימיר יאקובלב שנבחר למושל העיר לאחר שניצח בסיבוב השני וזכה ב-47,49%.
בשנת 2000 יאקובלב זכה שוב, הפעם ברוב של 72,69% מהקולות והוא המשיך לכהן כמושל העיר עד שנת 2003.
בשנת 2003 נערכו הבחירות בשני סיבובים לאחר שאף אחד מהמועמדים לא הצליח לזכות ברוב קולות. בסיבוב השני זכתה ולנטינה מטוויינקו לאחר שזכתה ב-63% מקולות הבוחרים. היא כיהנה כמושלת העיר גם לאחר ביטול הבחירות לרשויות המקומיות ומחליפה, גאורגי פולטאבצ'נקו, מונה לתפקיד על ידי הנשיא, אך בשנת 2012 הבחירות הישירות לראשות הערים והמחוזות הושבו על כנן ובשנת 2014 נערכו שוב הבחירות לראשות העיר. פולטאבצ'נקו זכה ב-79,3% מקולות הבוחרים, כשאחוז ההצבעה הכללי היה נמוך ועמד על 39% בלבד מכלל בעלי זכות ההצבעה.
מערכת הבחירות הששית נערכה בספטמבר 2019 ובה זכה אלכסנדר בגלוב ברוב קולות.
ראש העיר הראשון של סנקט פטרבורג היה אלכסנדר מנשיקוב, ידידו הקרוב של פיוטר הגדול שהיה מהמדינאים הבולטים בתקופת האימפריה הרוסית, מעונו הרשמי היה מבנה האבן הראשון שנבנה בסנקט פטרבורג והוא פיקח על בנייתה של העיר, לאחר כיבוש השטח מידי השוודים.
פעמים רבות, תפקיד ראש העיר (תחת הכינוי "גנרל-מושל") כלל גם פיקוד על כוחות הצבא שהוצבו בסמוך לעיר. ראש העיר היה גם האובר-פוליצמייסטר - מפקד משטרת סנקט פטרבורג; כך למשל אנטון דיווער כיהן כמפקד משטרת העיר, שעסק גם בניהול העיר.
בשנים 1802 -1816 ראש העיר היה מפקד המחוז הצבאי וראש העיר באותה עת, סרגיי ויאזמיטינוב כונה בשם המפקד העליון של סנקט פטרבורג (Главнокомандующий в Санкт-Петербурге). אולם עד 1917 תפקיד המושל הכללי לא בוטל ולעיתים חפף תפקידי ניהול מקבילים.
ב-1917 כל תפקידי המושל הכללי במוסקבה, פטרוגרד, קייב, אודסה ובשאר הערים הגדולות בוטלו. במקום המושל הכללי של העיר מונה יושב ראש הוועד הפועל של המפלגה הבולשביקית בפטרוגרד תחילה ואחר כך בלנינגרד, החל מ-1924. ראש העיר לנינגרד היה רשמית המזכיר הראשון של הוועדה העירונית והמחוזית של המפלגה הקומוניסטית בלנינגרד.
ראש העיר לנינגרד הנודע ביותר היה סרגיי קירוב שנרצח ב-1 בדצמבר 1934 על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאייב - ברצח שהיה לאחת הרציחות הפוליטיות המסתוריות בתולדות העיר, לצד רצח הנזיר רספוטין בתחילת המאה ה-20.
הגרסה הרשמית לרצח קירוב הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין וסטלין אף נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מותו של קירוב - אולם היה זה למעשה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין ויש הטוענים כי סטלין חשש מעלייה בפופולריות של קירוב עצמו. במשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה ובתקופת המצור על לנינגרד בראש העיר עמד אנדריי ז'דאנוב. העיר השיבה לעצמה את כבודה רק לאחר המלחמה ואוכלוסיית העיר שבה למספר האוכלוסייה שהיה קודם למלחמה רק ב-1960.
ב-1990 הוקם הוועד הפועל העירוני של לנינגרד שהפך ללנסובייט - מועצת העיר, אך עד מהרה העיר לנינגרד שוב נקראה סנקט פטרבורג והוקמה עירייה שבראשה עמד הדמוקרט והמשפטן אנאטולי סובצ'אק שהיה מרצה למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בתקופתו חוותה העיר את אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, מאז המצור על לנינגרד.
חרף ניסיונותיו לקדם את פיתוח העיר באמצעות משיכת מוסדות פיננסיים לעיר והקלה במס לחברות זרות, העיר סבלה מעלייה דרסטית ברמת הפשיעה ונמל סנקט פטרבורג ששימש כשערהּ הימי של העיר נשלט על ידי המאפיה הרוסית והעירייה שכל חבריה הואשמו בשחיתות לא ניסתה לעשות דבר בעניין. לנסובייט המשיכה לתפקד כמועצה מחוקקת ופרלמנט עירוני עד 1993 כשהפכה לאספה המחוקקת של סנקט פטרבורג.
לכן, ב-1996 תפקיד ראש עיריית סנקט פטרבורג בוטל ובמקומו נבחר מושל סנקט פטרבורג - העומד בראש ממשלת העיר.
ב-2003 - לאחר הרפורמה בשלטון המקומי והחלטתו של הנשיא לבטל את הבחירות לרשויות המקומיות, מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת אישה הראשונה בתולדות הפדרציה הרוסית ולראש העיר הראשונה של סנקט פטרבורג שהיא אישה.
בתקופתה של מטוויינקו, העיר התפתחה מאוד מבחינה כלכלית ויזמים פרטיים רבים החלו להשקיע בה. תוכניות גרנדיוזיות לשיקום השכונות ההיסטוריות של העיר יצאו לדרך ונחקק חוק מקומי על ידי המועצה המחוקקת של העיר לפיו נאסר להרוס מבנים היסטוריים. העיר שינתה פניה והחלה להשקיע בבניית פרויקטים תחבורתיים רבים ככביש הטבעת של סנקט פטרבורג ופיתוח הרכבת הקלה של סנקט פטרבורג, לצד שיקום המבנה הגדול להגנת העיר מפני שיטפונות. אולם לצד זה, הועלתה ביקורת כנגד ממשלת העיר לפיה, העירייה מבצעת תוכניות פיתוח מבלי להתחשב בסביבה והפרויקט לבניית אוחטה סנטר, רובע העסקים של סנקט פטרבורג, נמצא תחת ביקורת מתמדת. הפרויקט שמתרכז בבניית משרדים חדשים עבור תאגיד גזפרום מאיים על הריסת מבנים היסטוריים אחרים וזאת חרף החוק העירוני שנחקק.
אולם הפיתוח הכלכלי שהגיע אל העיר, בשילוב עם פיטוריו של סרגיי מירונוב מתפקיד יושב ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, גרמו לכמה ראשי מחוזות ברוסיה לבקש מן הנשיא למנות את מטוויינקו לראש מועצת הפדרציה החדשה, וכך ב-22 באוגוסט 2011 היא הגישה את התפטרותה מתפקיד המושלת ולממלא מקומה מונה גאורגי פולטאבצ'נקו.
לקראת הבחירות למושל העיר, פולטאבצ'נקו פוטר ובמקומו מונה אלכסנדר בגלוב לממלא מקום, באוקטובר 2018.
מ | שם | תאריך מינוי | תאריך עזיבה |
---|---|---|---|
1 | אלכסנדר מנשיקוב | 1703 | 1727 |
2 | כריסטופור מיניך | 1728 | 1734 |
3 | ואסילי סלטיקוב | 1732 | 1740 |
4 | פיודור נאומוב | 1740 | 1744 |
5 | אלכסיי טטישצ'ב | 1745 | 1760 |
6 | ניקולאי קורף | 1760 | 1766 |
7 | ניקולאי צ'יצ'רין | 1764 | 1778 |
8 | דמיטרי וולקוב | 1778 | 1782 |
9 | אלכסנדר גוליצין | 1778 | 1782 |
10 | יעקב ברוס | 1786 | 1791 |
11 | ניקיטה רילייב | 1784 | 1794 |
12 | ניקיטה רילייב | 1795 | 1797 |
13 | פיודור בוקסהוודן | 1797 | 1798 |
14 | פיוטר פאלן | 1798 | 1801 |
15 | מיכאיל גולנישצ'ב-קוטוזוב | 1801 | 1802 |
16 | מיכאיל קאמנסקי | 1802 | 1802 |
17 | פיוטר אלכסנדרוביץ' טולסטוי | 1802 | 1805 |
18 | סרגיי ויאזמיטינוב | 1805 | 1808 |
19 | דמיטרי לובאנוב-רוסטובסקי | 1808 | 1809 |
20 | אלכסנדר בלאשוב | 1809 | 1812 |
21 | סרגיי ויאזמיטינוב | 1812 | 1818 |
22 | מיכאיל מילוראדוביץ' מבית הְראברנוביץ' | 1819 | 1825 |
23 | פאבל גולנישצ'ב-קוטוזוב | 1826 | 1830 |
24 | פיוטר אסן | 1830 | 1842 |
25 | אלכסנדר קאוולין | 1842 | 1846 |
26 | מאטוויי חרפוביצקי | 1846 | 1847 |
27 | דמיטרי שולגין | 1847 | 1854 |
28 | פאבל איגנאטייב | 1854 | 1861 |
29 | אלכסנדר ארקדייביץ' סובורוב | 1861 | 1866 |
30 | פיודור טרפוב | 1866 | 1878 |
31 | אלכסנדר זורוב | 1878 | 1880 |
32 | יוסיף רומייקו-גורקו | 1879 | 1880 |
33 | מיכאיל לוריס מליקוב | 1880 | 1881 |
34 | ניקולאי בראנוב | 1881 | 1881 |
35 | אלכסנדר קוזלוב | 1881 | 1882 |
36 | פיוטר גרסר | 1882 | 1892 |
37 | ויקטור פון ואל | 1892 | 1895 |
38 | ניקולאי קלייהלס | 1895 | 1904 |
39 | איוואן פולון | 1904 | 1905 |
40 | דמיטרי טרפוב | 1905 | 1905 |
41 | ולדימיר דדיולין | 1905 | 1906 |
42 | ולדימיר פון דר לאוניץ | 1906 | 1907 |
43 | דניאיל דראצ'בסקי | 1907 | 1914 |
44 | אלכסנדר אובולנסקי | 1914 | 1916 |
45 | אלכסנדר באלק | 1916 | 1917 |
מ | שם | תאריך מינוי | תאריך עזיבה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
1 | סרגיי קירוב | 1926 | 1 בדצמבר 1934 | המפלגה הבולשביקית |
2 | אנדריי ז'דאנוב | 1934 | 1944 | המפלגה הבולשביקית |
3 | פיוטר פופקוב | 1946 | 1949 | המפלגה הבולשביקית |
4 | ואסילי אדריאנוב | 1949 | 1953 | המפלגה הקומוניסטית |
5 | פרול קוזלוב | 1953 | 1957 | המפלגה הקומוניסטית |
6 | איוואן ספירידונוב | 1957 | 1962 | המפלגה הקומוניסטית |
7 | ואסילי טולסטיקוב | 1962 | 1970 | המפלגה הקומוניסטית |
8 | גריגורי רומנוב | 1970 | 1983 | המפלגה הקומוניסטית |
9 | לב זייקוב | 1983 | 1985 | המפלגה הקומוניסטית |
10 | יורי סולובייב | 1985 | 1989 | המפלגה הקומוניסטית |
11 | בוריס גידאספוב | 1989 | 1990 | המפלגה הקומוניסטית |
12 | אלכסנדר שצ'לקאנוב | 1990 | 1991 | המפלגה הקומוניסטית |
מ | שם | תאריך מינוי | תאריך עזיבה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
1 | אנאטולי סובצ'אק | 21 ביוני 1991 | יוני 1996 | התנועה הרוסית לרפורמות דמוקרטיות |
מ | שם | תאריך מינוי | תאריך עזיבה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
1 | ולדימיר יאקובלב | 2 ביוני 1996 | יוני 2003 | אין |
2 | אלכסנדר בגלוב | יוני 2003 | אוקטובר 2003 | אין |
3 | ולנטינה מטוויינקו | 5 באוקטובר 2003 | 22 באוגוסט 2011 | רוסיה המאוחדת |
4 | גאורגי פולטאבצ'נקו | 22 באוגוסט 2011 | 3 באוקטובר 2018 | רוסיה המאוחדת |
5 | אלכסנדר בגלוב | 3 באוקטובר 2018 | מכהן | אין |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.