מוריס שבלייה

מוריס שבלייה
Maurice Chevalier
לידה	12 בספטמבר 1888; הרובע העשרים של פריז, צרפת
פטירה	1 בינואר 1972 (בגיל 83); הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
מקום קבורה	Cemetery of Marnes-la-Coquette
שם לידה	Maurice Auguste Chevalier
סוגה מועדפת	café-chantant, מיוזיק הול
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	1900–1971 (כ־71 שנים)
בן או בת זוג	ניטה ריה (1937–1946); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
פרסים והוקרה	גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (1958); פרס טוני מיוחד (1968); היכל התהילה של גראמי (1997); אגדות דיסני (2002); פרס אוסקר לשם כבוד (1958); אביר בלגיון הכבוד; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; קצין במסדר ההצטיינות הלאומי; אביר מסדר לאופולד; קצין בלגיון הכבוד; צלב המלחמה 1914–1918; קצין במסדר התהילה התוניסאי ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

מוריס שבלייה (בצרפתית: Maurice-Edouard Saint-Léon Chevalier‏; 12 בספטמבר 1888 – 1 בינואר 1972) היה שחקן, זמר שנסונים וחקיין צרפתי.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

קורות חייו

מוריס שבלייה נולד בפריז כבנם של סייד צרפתי ואם ממוצא בלגי. כבר מגיל צעיר נכנס לעסקי הבידור כזמר וכרקדן ובגיל 13 הופיע באחד מבתי הקפה הפריזאים.

במלחמת העולם הראשונה שבלייה גויס וכעבור זמן קצר נפצע ונפל בשבי הגרמני שבו הוחזק כשנתיים. במהלך שביו למד אנגלית והשיג בכך יתרון משמעותי על יתר השחקנים והזמרים הצרפתים. משנת 1917 הוא היה לכוכב ב"קזינו" הפריזאי והופיע בפני חיילים בריטים ואמריקאים. במהלך סיור הופעות שערך בארצות הברית נחשף לג'אז ולרגטיים וצירף אותם לרפרטואר שלו.

הוא יצא להוליווד והופיע בכמה סרטים ללא הצלחה יתרה. לאחר חזרתו לצרפת ניסה להתאבד. בהמשך התאושש, שוב נסע להוליווד והפעם ההצלחה האירה לו פנים.

שבלייה היה מעריץ של המרשל אנרי פיליפ פטן ובמלחמת העולם השנייה המשיך להופיע בצרפת של וישי עד 1942, גם בפני חיילים גרמנים. הוא עבר לקאן יחד עם אשתו היהודיה, ניטה ריה, שהוסתרה יחד עם משפחתה בביתו, והמשיך בהופעותיו. אחרי המלחמה הואשם בשיתוף פעולה עם הגרמנים, אך נוקה מכל חשד כבר ב-1945.

בשנת 1946 התגרש מרעייתו והתחיל לכתוב את זכרונותיו. בשנת 1949 הופיע בסטוקהולם בהפגנה פרו קומוניסטית גדולה נגד הנשק הגרעיני. שלטונות ארצות הברית (בתקופת ג'וזף מקארתי) סגרו בפניו את שערי ארצות הברית. הוא פיתח יחסים חדשים עם גרושה צעירה, אם לשלושה ילדים. לאחר נפילת מקארתי, שב לארצות הברית וזכה להצלחה גדולה בהופעותיו בסרטים ובמיוחד בסרט "ז'יז'י". עם חזרתו לצרפת הוצג בפני הנשיא, שארל דה גול. ב-1960 הופיע בסרטים המוזיקליים "קאן-קאן", "ניחוח של סקנדל" ו"פפה". ב-1961 הופיע בסרט פאני לצידם של לסלי קארון, הורסט בוכהולץ ושארל בואייה. ב-1962 הופיע בסרט "ילדי רב החובל גרנט" לצידה של היילי מילס. ב-1963 הופיע בסרט "סוג חדש של אהבה" לצידה של ג'ואן וודוורד. ב-1964 הופיע בקומדיה הרומנטית "הכלה העשירה ביותר בעולם, לצידה של סנדרה די. הופעתו האחרונה בסרטים הייתה בקומדיה "הקופים באים, האמריקאים באים!" (1967). בשנת 1968 הודיע על פרישה מהופעות. עבודתו האחרונה בקולנוע, בשנת 1970, הייתה ביצוע שיר הנושא בסרט האנימציה "חתולים בצמרת" של חברת וולט דיסני.

בשנת 1972 נפטר בפריז.

לומייר הפמוט מהסרט המצויר "היפה והחיה" של דיסני הוא חיקוי של מבטאו והתנהגותו של שבלייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוריס שבלייה בוויקישיתוף

מוריס שבלייה, סרטונים בערוץ היוטיוב
מוריס שבלייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר AllMovie (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מוריס שבלייה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מוריס שבלייה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר ספוטיפיי
מוריס שבלייה, באתר AllMusic (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר Discogs (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר Genius
מוריס שבלייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מוריס שבלייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)