Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים. המדרש לא הגיע לידינו, אך ניתן למצוא עדויות לקיומו בספרות הראשונים, וכן ציטוטים ומובאות ממנו ממקורות שונים.
חוקרים מעריכים כי לכל חומש הלכתי (כל חמשת חומשי התורה מלבד ספר בראשית, שאיננו הלכתי) היו קיימים לפחות שני קבצים מדרשיים, אחד מבית ר' עקיבא ואחד מבית ר' ישמעאל (יש הטוענים כי היה קיים מדרש נוסף לכל חומש, מתוך ספרות מדרשי 'ספרי זוטא'). המדרש הקיים בידינו לספר דברים הוא הספרי דברים, שרובו המוחלט הוא מבית ר' עקיבא. לפיכך מניחים כי היה קיים בעבר מדרש מקביל מבית ר' ישמעאל, ושמו המשוער הוא מכילתא לדברים, בדומה למכילתות על ספר שמות.
בספרות הראשונים מוזכר מדרש הלכתי על ספר דברים בשם 'מכילתא', אך אין לדעת בוודאות האם התכוונו לספר זה, או שמא כינו כך את הספרי.
הרב סולומון שכטר מצא כמה קטעים קטנים מהמדרש האבוד בגניזה הקהירית ופרסם אותם. בעקבות פרסום זה, החל הרב דוד צבי הופמן במלאכת שחזור המדרש. הוא השתמש בעיקר בחיבור מדרש הגדול, מדרש תימני מאוחר הנוהג לצטט מקורות רבים. הופמן עמד על כך שלפני בעל מדרש הגדול עמדה כנראה המכילתא לדברים, והוא מצטט ממנה לא מעט. הופמן ניסה לזהות את כל הקטעים שמקורם במכילתא לדברים (או שמקורם עשוי להיות בה) וצירף אותם למהדורתו, יחד עם קטעי הגניזה של שכטר (בדומה לעבודה שעשה על המכילתא דרשב"י). למהדורה זו קרא הופמן מדרש תנאים לדברים, הוא היסס לקרוא לה 'מכילתא לדברים' כיוון שהוא הכיר בכך ששחזורו בעייתי.
במהדורת הופמן נמצאים קטעים בגדלים שונים של האותיות. בדרך כלל, הקטעים שהופמן היה בטוח בשייכותם למכילתא דברים הובאו באות גדולה, והקטעים המסופקים באות קטנה. עם זאת, לאורך המהדורה הדבר משתנה לפעמים, ואין לסמוך על כך לגמרי.
לאחר פרסום מהדורת הופמן נמצאו עוד כמה קטעים בגניזה הקהירית, אך רובו נותר עדיין אבוד. מהקטעים שהתגלו התברר כי חומר רב מהמכילתא לדברים לא צוטט בידי בעל מדרש הגדול, וממילא לא נכנס למהדורת הופמן. מנגד, התברר כי עקב דרכו של בעל מדרש הגדול בעיבוד מקורותיו, הוטעה הופמן והכניס למהדורתו קטעים שאינם מהמכילתא, ומקורם בספרי, בתלמודים, בחיבורים מאוחרים ואפילו במשנה תורה לרמב"ם.
כיום מקובל להתייחס במשנה זהירות למהדורת הופמן, ולא להניח בפשטות שכל דרשה שם מקורה במכילתא, ואף לא שהדרשות כולן תנאיות.
במשך השנים מנסים חוקרים לשחזר דרשות מהמכילתא לדברים. מלבד 'מדרש הגדול' עומדים לפניהם מקורות נוספים:
מצבו הלקוי של המדרש שהגיע לידינו מקשה על הסקת מסקנות מוחלטות על מבנהו ותכניו של המדרש. מנחם כהנא שיער על סמך הממצאים כי המדרש היה מחולק בצורה דומה לזו של הספרי הדברים, אך לעת עתה אין בידיו להוכיח השערה זו. בכמה מהקטעים שנמצאו המדרש מחולק ל'פרשיות' הכוללות כארבע-חמישה פסוקים.
מהשוואת מעט החומר שבידינו לזה שבספרי, הסיק כהנא כי החומר האגדתי שבשניהם היה שווה פחות או יותר (כמו שאר החומר האגדתי במדרשי ההלכה, שלטענתו משותף לשני בתי המדרש), אך החומר שבמכילתא נוטה לשמור יותר על צורתו המקורית. לגבי החומר ההלכתי, לטענתו המכילתא הייתה מפורטת ומורחבת יותר מהספרי. הוא גם עומד על כך שחלק מההבדלים בין המדרשים נובעים מפערים אידאולוגיים בין עורכי המדרשים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.