מדוזה

מדוזה הוא שם עממי לקבוצה לא פורמלית של יצורים ימיים מתת-מערכה Medusozoa (אנ') אשר תחת המערכה צורבים.

ערך זה עוסק בקבוצה של בעלי חיים ימיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מדוזה (פירושונים).

המונח "מדוזות" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע ישראלי, ראו מדוזות (סרט).

מדוזה
מדוזת סרפד פסיפית
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	צורבים
מחלקות
מדוזות סוכך מדוזות קובייתיות הידרתים מדוזות בעלות-גבעול

יצורים אלו לרוב מאופיינים בכך שהם עשויים מחומר דמוי ג'לי (שכבת המזוגלאה), הן אינן יודעות לשחות, נעות בעזרת הזרם ובעלות מבנה כללי המזכיר מטרייה או פעמון כאשר ה"ענבל" עשוי ממספר משושים או זרועות ציד (Tentacles) בעלי תאי צריבה בחלק מהמקרים. המדוזה לרוב מסוגלת להתקדם באופן מוגבל בעזרת פתיחה וסגירת ה"מטרייה", פעולה אשר דוחפת מים לאחור וכך את המדוזה קדימה. קיימים מינים אחדים שאינם ניידים ומחוברים לקרקע הים על ידי גבעולים. במינים הללו, הענבל ( הפעמון) מוצמד לקרקע, וזרועותיה של המדוזה הם אלה שמצביעים מעלה, כדי לצוד מזון. המדוזה הנפוצה (ממחלקת הסוככים) מורכבת מ-95% מים, אין לה עיניים, אזניים, מוח, אין לה לב, עצמות או דם, והבחנה בין זכר לנקבה מתאפשרת רק בעזרת מיקרוסקופ.

מדוזה הפוכה, כשהענבל מוצמד לסלע והזרועות מושטות לצייד.

רבייה

המדוזות מתרבות על ידי רבייה זוויגית, ורבייה א - זוויגית (מינית וא - מינית). בתהליך הרבייה הזוויגית, זכר ונקבה משחררים תאי זרע וביצה למים, במים הביצים המופרות בוקעות לתולעים שטוחות זעירות ששוחות באופן חופשי, הנקראות פלנולה, הם מתפתחות ישירות למדוזות בוגרות או מתיישבות על סלעים ויוצרות שלב פוליפ ביניים. תהליך זה מתרחש פעם ביום. הפוליפים יכולים להתרבות באופן א-מיני על ידי ניצנים של מדוזות זעירות לרוחב של מילימטר אחד או שניים, הניזונות מפלנקטון וגדלות בהדרגה למדוזות בוגרות בגודל מלא.

פוליפ

מחלקות המדוזות

בעבר שייכו את כל מיני המדוזות למחלקה אחת, אך כיום מינים אלה התפצלו ל-4 מחלקות:

• מדוזות סוכך או "מדוזות אמיתיות" (Scyphozoa), הם מיני המדוזה המוכרים.
• מדוזות קובייתיות או "מדוזות הקוביה" ו"צרעות הים" (Cubozoa), הם המדוזות הארסיות ביותר והן שקופות ומרובעות.
• הידרתים – כוללים כמה יצורים בעלי "פעמון" כמו שלפוחן מצוי המכונה "ספינת הקרב הפורטוגזית".
• המחלקה Staurozoa – קבוצת מדוזות בעלות גבעול.

בעבר כללו עם המדוזות גם את המסרקניות, שכבר אינן שייכות לצורבים.

שמות עבריים

שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו במליאת האקדמיה ללשון העברית ביוני 2020^[1]

• מערכת צֹורְבִים (Cnidaria)
  • מחלקת מֵדוזֹות סֹוכֵך (Scyphozoa)
    • חוּטִית נוֹדֶדֶת (Rhopilema nomadica) – הנפוצה בחופי ישראל
    • כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה (Rhizostoma pulmo)
    • פַּעֲמוֹנִית נְקֻדָּה (Phyllorhiza punctata)
    • מֵדוּזַת־עֲנָק יַפָּנִית (Nemopilema nomurai)
    • יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת (Aurelia aurita)
    • טַבַּעְתִּית שְׁקוּפָה (Discomedusa lobata)
    • בֵּיצַת־עַיִן יָם־תִּיכוֹנִית (Cotylorhiza tuberculata)
    • פִּרְחֹונִית סְגֻלָּה (Marivagia stellata)
    • זֵר־פְּרָחִים יַם־סוּפִי (Cotylorhiza erytharea)
    • חֲלַקְלַקָּה כְּחֻלָּה (Catostylus mosaicus)
    • מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה (Cassiopea andromeda)
    • שַׁיֶּטֶת אַרְגְּמָנִית (Pelagia noctiluca)
    • מַצְפְּנִית נְקֻדָּה (Chrysaora pseudoocellata)
    • מֵדוּזַת־סְּפוֹגִים נְקֻדָּה (Nausithoe punctata)
    • גְּדִילִית אַרְגְּמָנִית (Thysanostoma loriferum)
    • מֵדוּזַת כַּדּוּר־תּוֹתָח (Stomolophus meleagris)
    • מֵדוּזַת רַעֲמַת־אַרְיֵה (Cyanea capilata)
    • מֵדוּזַת אֹהֶל (Periphylla periphylla)
  • מחלקת מֵדוּזוֹת קֻבִּיָּה (Cubozoa)
    • קַטְלָנִית אוֹסְטְרָלִית (Chironex fleckeri)
    • קַטְלָנִית זְעִירָה (Carukia barnesi)
• מערכת מַסְרְקָנִים (Ctenophora)
  • • מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית (Mnemiopsis leidyi)
    • מַסְרְקָנִית טוֹרֶפֶת (Beroe ovata)
    • אַבְנֵט נֹגַהּ (Cestus veneris)
    • מַסְרְקָנִית מְגֻבְשֶׁשֶׁת (Leucothea multicornis)

ראו גם

• מדוזות סוכך

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדוזה

• מפת תצפיות המדוזות בחופי ישראל
• נטע אחיטוב, חוקרים צוללים לעולמן של המדוזות, באתר הארץ, 23 ביולי 2020
• הניו יורק טיימס, כיצד שוחות המדוזות, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
• עונת המדוזות בעיצומה: מאילו סוגים צריך להיזהר?, באתר ‏מאקו‏, 8 ביולי 2022
• נטע נסים, עתידות: בקרוב יהיה חם ומלא מדוזות, באתר זווית: סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 19 במאי 2023
• הניו יורק טיימס, עונת המדוזות החלה לפני 505 מיליון שנים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2023
• רוני זולר, המדוזות שמצמיחות מחדש איברים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 במאי 2024
• מדוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. קישור, באתר האקדמיה ללשון העברית