הפרלמנט של גרינלנד
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האִינַצִיסָרְטוּט (בגרינלנדית: Kalaallit Nunaanni Inatsisartut; בדנית: Grønlands Landsting) הוא הפרלמנט של גרינלנד. יש בו 31 מושבים, והנציגים בו נבחרים בבחירה ישירה, יחסית וארצית לארבע שנים. שני נציגים גם נבחרים לפרלמנט הדני, הפולקטינג.
| מדינה |
 |
|---|---|
| סוג | בית מחוקקים חד-ביתי |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות |
1 במאי 1979 – הווה (45 שנים)  |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 31 |
 | |
| בחירות | |
| בחירות קודמות | 6 באפריל 2021 |
| משכן | |
| קואורדינטות | 64°10′42″N 51°44′26″W |
| אתר אינטרנט | |
|
ina | |
  | |
מקורו של הפרלמנט של גרינלנד בפרלמנט האזורי (בדנית: Grønlands Landsråd) - מועצה מייצגת בת 13 חברים בפני מושל גרינלנד שמונה על ידי מלך דנמרק. הפרלמנט בנוסחתו האחרונה נוצר ב-1950, אז אוחדו צפון ודרום גרינלנד לישות אחת. הפרלמנטים של צפון ודרום גרינלנד נוצרו ב-1911, אז הועברה האחריות על עניינה של גרינלנד מהחברה המלכותית למסחר בגרינלנד לידי משרד הפנים הדני ומינוי מושלים לאי. סמכותם של הפרלמנטים האזוריים הייתה מוגבלת ביותר, ותפקידה היה ייצוג העם בפני המושל, אך ללא כל סמכות חקיקתית.
ב-1979, עם הענקת האוטונומיה לגרינלנד הורחבו סמכויות הפרלמנט לכדי רשות מחוקקת של ממש. ב-2008 הצביעו תושבי גרינלנד בעד הרחבה נוספת של סמכויות הפרלמנט.
מאז הכרזת שלטון הבית, הייתה מפלגת סיומוט הגדולה שבמפלגות הפרלמנט. בבחירות שנערכו ב-2009 זכתה לראשונה זה 30 שנה מפלגת השמאל הגרינלנדית אינואיט אטקטיגיט ששלטה קדנציה אחת בלבד עד שמפלגת סיומוט חזרה לשלוט לאחר הבחירות ב-2013 ושמרה על כוחה בבחירות ב-2018 (27.2% למפלגת סיומוט בראשות קים קילסן ו-25.5% למפלגת אינואיט אטקטיגיט).[1]
אתר האינטרנט הרשמי של הפרלמנט של גרינלנד (בגרינלנדית, בדנית ובאנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
