Loading AI tools
פוליטיקאי טאיוואני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לָאי צִ'ינְגְדֶה (בכתב סיני: 賴清德, בפין-יין: Lài Qīngdé; נולד ב-6 באוקטובר 1959), הידוע גם בשם ויליאם לאי (באנגלית: William Lai), הוא רופא לשעבר ופוליטיקאי טאיוואני המכהן כנשיא הרפובליקה הסינית מטעם המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP).
לידה |
6 באוקטובר 1959 (בן 65) ואנלי, טאיוואן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | טאיוואן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הפרוגרסיבית-דמוקרטית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
בן או בת זוג | Wu Mei-ju (1986–?) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
לאי מצדד בשימור הסטטוס קוו בכל הנוגע למעמדה הבין-לאומי של טאיוואן, כמו גם בחיזוק היחסים עם ארצות הברית ודמוקרטיות ליברליות אחרות.
לאי נולד למשפחת כורי פחם בוואנלי, עיירת חוף כפרית בצפון מחוז טאיפיי (כיום העיר ניו טאיפיי). הוא החל ללמוד רפואה באוניברסיטת צ'נג קונג הלאומית בטאינאן ובאוניברסיטת טאיוואן הלאומית (אנ') בטאיפיי, שם התמחה בשיקום.[1] לאחר מכן למד לאי בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד לתואר שני,[1] ולאחר התמחות בבית החולים של אוניברסיטת צ'נג קונג הפך למומחה לפגיעה בחוט השדרה.[1]
לאחר שתמך בהתמודדותו הלא מוצלחת של צ'ן דינג-נאן בבחירות למושל פרובינציית טאיוואן ב-1994, החליט לאי להיכנס לפוליטיקה בעצמו. ב-1996 זכה בבחירות לאספה הלאומית (הבית התחתון מתוך שלושה) כנציג העיר טאינאן, וב-1998 נבחר מטעם המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP) ליואן המחוקק (אנ').[1][2] הוא נבחר מחדש שלוש פעמים (2001, 2004 ו-2008) וכיהן 11 שנים כחבר פרלמנט. הוא נבחר ל"מחוקק הטוב ביותר" ארבע פעמים ברציפות על ידי Citizen Congress Watch.[3]
עם הארגון מחדש של העיריות בטאיוואן ב-2010 אוחדו העיר טאינאן ומחוז טאינאן לעירייה אחת בשם טאינאן. לאחר שזכה בפריימריז של המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP) בינואר 2010 הוא התמודד מטעמה לראשות העיר, וב-27 בנובמבר נבחר לתפקיד לאחר שזכה ב-60.41% מהקולות וניצח את מועמד הקוומינטנג קו איין-צאי.[4] הוא נכנס לתפקידו ב-25 בדצמבר 2010.
בשל ניצחונו המוחץ וגילו הצעיר נחשב לאי למועמד פוטנציאלי לבחירות לנשיאות ב-2016.[5] בשנת 2013 דירג סקר דעת קהל את לאי כפופולרי ביותר מבין 22 ראשי הערים והמחוזות בטאיוואן, עם דירוג תמיכה של 87%.[6]
ב-5 ביוני 2014 ביקר לאי בשאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין, לרגל תערוכה לזכה הצייר הטאיווני טאן טינג-פו. במסגרת הביקור בסין היבשתית הוא אף פגש פוליטיקאים מהמפלגה הקומוניסטית של סין, אף על פי חוסר ההכרה ההדדי והיריבות בין המדינות.[7][8]
ב-29 בנובמבר 2014 התמודד על ראשות העיר מול הואנג שיו-שואנג מהקוומינטנג. הוא זכה ל-73% מהקולות,[9] ההפרש הכי גדול בבחירות המוניציפליות באותה שנה.[10]
בספטמבר 2017 פרש לאי מתפקיד ראש העיר לאחר שמונה לראשות הממשלה.[11]
בספטמבר 2017 הגיש ראש ממשלת הרפובליקה הסינית (אנ') לין צ'ואן את התפטרותו לנשיאה צאי יינג-ון, לאחר שסקר קבע ששיעור התמיכה בו עומד על 28.7% בלבד ו-6 מתוך 10 נשאלים לא מרוצים מתפקוד ממשלתו.[12] ב-5 בספטמבר הכריזה צאי במסיבת עיתונאים שלאי ימונה לראש הממשלה ה-49 של טאיוואן.[13]
לאי נכנס לתפקידו ב-8 בספטמבר,[14] וב-26 בספטמבר הופיע לראשונה בפני הפרלמנט והצהיר "אני פעיל פרגמטי התומך בעצמאות טאיוואן (אנ')", אך "אנחנו כבר מדינה ריבונית עצמאית בשם הרפובליקה הסינית. אנחנו לא צריכים הכרזת עצמאות נפרדת".[15] זאת על אף שביוני 2017 הציע "להיות קרובים לסין תוך אהבה לטאיוואן".[16] ב-28 בספטמבר קראה המפלגה החדשה לקוומינטנג להצטרף אליה לתלונה נגד לאי בגין המרדה.[17]
בנובמבר 2018 הגיש לאי את התפטרותו לנשיא לאחר שה-DPP הפסידה את השלטון בשבע רשויות מקומיות לקוומינטנג.[18] הוא הסכים להישאר בתפקיד כדי לסייע בייצוב הממשלה עד אישור תקציב המדינה ביואן המחוקק בינואר 2019.[19][20] ממשלת לאי התפטרה ב-11 בינואר 2019, וסו ג'נצ'אנג מונה לראש הממשלה החדש.[21]
ב-18 במרץ 2019 נרשם לאי להתמודדות בבחירות המוקדמות של המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית לנשיאות מול הנשיאה המכהנת צאי יינג-ון.[22] זו נחשבה לפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אותגר באופן משמעותי נשיא מכהן מתוך מפלגתו.[23] ב-13 ביוני ניצחה צאי את לאי עם 35.67% מהקולות מול 27.48% של לאי, והפכה רשמית למועמדת ה-DPP לנשיאות.[24]
בנובמבר 2019 קיבל לאי את הצעתה של צאי לרוץ איתה כמועמד לסגן נשיא.[25] צאי זכתה למעלה מ-57% מהקולות עם שיא של 8.17 מיליון הצבעות, והחלה את כהונתה השנייה ב-2020.[26][27]
במהלך כהונתו כסגן נשיא טאיוואן ערך לאי ביקורים רשמיים בהונדורס לרגל השבעת הנשיאה סיומרה קסטרו בינואר 2022[28] וביפן לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, והיה לנציג הטאיוואני הבכיר ביותר שמבקר במדינה מזה 50 שנה.[29] בנובמבר 2022 הוביל לאי הוביל את נציגי סוכנויות הנסיעות ואיגודי התעשייה של טאיוואן לפלאו על מנת לטפח שיתופי פעולה בין המדינות.[30]
בנובמבר 2022 התפטרה הנשיאה צאי מתפקידה כמנהיגת ה-DPP לאחר הפסדים בבחירות המקומיות,[31] ובדצמבר נרשם לאי לבחירות ליו"ר המפלגה.[32] מאחר שהוא היה המועמד היחיד שהתמודד, הוא הפך ליושב ראש ה-DPP החדש ב-2023.[33]
באוגוסט 2023 ביצע עצירת ביניים בניו יורק שבארצות הברית בדרך לביקור בפרגוואי, מה שגרם לסין העממית לגנות אותו ולכנות אותו "בדלן" ו"עושה צרות".[34]
במרץ 2023 לאי היה היחיד שנרשם כמתמודד בבחירות המקדימות של ה-DPP לקראת הבחירות לנשיאות ב-2024, ומונה למועמד הרשמי של מפלגת השלטון באפריל.[35] ב-21 בנובמבר 2023 הכריז לאי שסגניתו במרוץ תהיה נציגת טאיוואן בארצות הברית (אנ') שיאו בי-קים (אנ').[36]
ב-13 בינואר 2024 נבחר לאי לנשיא הרפובליקה הסינית עם יותר מ-40% מהקולות.[37][38] זו הייתה הפעם הראשונה שמפלגה כלשהי זכתה בשלוש בחירות נשיאותיות רצופות מאז שנערכו לראשונה בחירות ישירות ב-1996.[39] לאי נכנס לתפקידו ב-20 במאי 2024.[40]
לאי נתפס בעבר כחבר "ירוק עמוק" ב-DPP, הדוגל בעצמאות טאיוואן,[42] אך מאז הוא מיתן את עמדתו ואמר כי אין צורך להכריז על עצמאות שכן "טאיוואן היא כבר מדינה ריבונית ועצמאית בשם הרפובליקה הסינית".[43] לאי תומך בחיזוק יחסיה של טאיוואן עם ארצות הברית ועם דמוקרטיות ליברליות אחרות,[44] ובשימור הסטטוס קוו ביחסיה עם הרפובליקה העממית של סין.
אביו של לאי מת ב-1960 מהרעלת פחמן חד-חמצני, כשעבד במכרות הפחם של ואנלי.[45] אימו גידלה אותו ואת חמשת אחיו כאם יחידנית.[46][47]
ב-1986 נישא לוו מי-ג'ו, שעבדה בטאיפאוור, חברת החשמל של טאיוואן. לזוג שני בנים.[46]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.