![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ca/Ajrud.jpg/640px-Ajrud.jpg&w=640&q=50)
כונתילת עג'רוד
אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני, ובו ממצאים ייחדיים הנוגעים לאמונה הישראלית הקדומה, במיוחד אלה המציינים את "יהוה ואשרתו", וכן ציורים מג / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני. באתר, שהיה מיושב במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס, התגלו כתובות ייחודיות רבות בעברית (וכמה בפיניקית שהיא שפה קרובה מאד לעברית העתיקה) וציורים בעלי מוטיבים רבים, המספקים צוהר נדיר לאיקונוגרפיה הוויזואלית הדתית המגוונת בישראל, אותה חלקה עם כל דרום הלבנט, ומהווים עדות חשובה לדת הישראלית הקדומה בממלכת ישראל ואף בממלכת יהודה.[1][2][3][4] לתשומת לב מיוחדת זכו הכתובות המציינות את "יהוה ואשרתו".[5][6]
![]() | |
פיטס א' מהאתר ועליו ציורים וכתובות, ביניהם זוג דמויות ומעליהם כיתוב "ליהוה ולאשרתה", שזכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר | |
מידות | |
---|---|
גובה מעל פני הים |
391 מ' ![]() |
היסטוריה | |
תרבויות | ישראלים קדומים, עם נוכחות והשפעה יהודאית ופיניקית |
תקופות | תקופת הברזל |
נבנה | המאה ה-9 לפנה"ס |
ננטש | המאה ה-8 לפנה"ס |
אתר ארכאולוגי | |
חפירות | 1974–1976 |
ארכאולוגים | זאב משל |
מיקום | |
מדינה |
מצרים ![]() |
קואורדינטות | 30°11′11″N 34°25′41″E |
(למפת סיני מוגדלת) | |
![]() ![]() |
האתר ממוקם על גבעה במזרח סיני, בקרבת דרך עזה. התגלו בו שני מבנים, אחד בן שני אגפים והשני בנוי כמצודה – אף שממצאיו מרמזים שלא שימש כמצודה. בנוסף לממצאי חרס ואבן סטנדרטיים לאתרים לבנטיניים מהתקופה, בזכות תנאי המדבר השתמרו בו גם ממצאים אורגניים (אריגים ושרידי עץ) כפי שלא השתמרו באף אתר אחר בלבנט. ממצא העצמות באתר לא דומה למכלולי עצמות שהתגלו ביישובים, מצודות ואתרי פולחן בסיני, בנגב ובדרום יהודה, והקונכיות ועצמות הדגים באתר הגיעו הן מהים התיכון והן מים סוף. ממצא ייחודי נוסף הוא, כאמור, הכתובות הרבות בעלות התוכן הדתי שכמעט ולא נמצא כמותו ביהודה וישראל, והציורים המרובים, בעלי האופי המלכותי והדתי, המגלים זיקה לאמנות בלבנט ובצפון מסופוטמיה.
הממצאים יוצאי הדופן של האתר מקשים על הבנת מהותו, והיא נתונה במחלוקת במחקר עד היום. הוא מזוהה כישראלי, לאור הזיקה הדתית והאונומסטית של הכתובות לממלכת ישראל והמקור הישראלי של חלק מחרסיו; ממצאים אחרים מגלים קשרים גם ליהודה, אולי כחלק מהמרות של מלך ישראל על ירושלים. בין ההשערות במחקר לשימוש באתר ניתן למנות תחנת דרכים למנוחת שיירות, מצודה, מרכז מסחר מבוצר, מרכז פולחני, ובית ספר דתי. אף אחת מההצעות לא התקבלה כקונצנזוס.
החוקר המודרני הראשון שהגיע לאתר ביקר בו בסביבות 1870, אך החפירות המסודרות באתר התרחשו רק כמאה שנים מאוחר יותר, ב־1975–1976, בעת שסיני היה תחת שליטת מדינת ישראל. במסגרת העברת השלטון על סיני לרפובליקה המצרית, נמסרו גם ממצאי כונתילת עג'רוד למצרים, ונשמרו במיקום לא ידוע. במהומות במצרים נשדדו הממצאים שנמסרו מישראל (ובינהם, ככל הנראה, ממצאי כונתילת עג'רוד), ולאחר כמה חודשים נמסר מהשלטונות שאותם ממצאים הוחזרו ושמורים במחסן בקהיר.