Loading AI tools
רב ופוסק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו[1], ה'נ' 1290 - ה'ק''י 1350 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה.
לידה | 1290 |
---|---|
פטירה | 1350 (בגיל 60 בערך) |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | ?–1350 |
חיבוריו | ספר מישרים ותולדות אדם וחוה |
רבינו ירוחם נולד בפרובאנס ולאחר גירוש צרפת בשנת ה'ס''ו - 1306, עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א. רבינו ירוחם ראה ברבי אברהם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' - 1330 החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו כתב את ספרו תולדות אדם וחוה.
פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת. חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגדוק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת ה'פ' - 1320.
עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים. פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו.
רי"ו חיבר שני ספרים. האחד הוא ספר מישרים שדן בדיני ממונות, והשני הוא ספר תולדות אדם וחוה על דינים מעשיים הנוהגים בזמננו. מגמה זו לעסוק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסק בדינים שונים של האדם משעת לידתו עד שנושא אשה, ודיני ברכות, תפילות ומנהגים, ומחולק לעשרים ואחד נתיבים, ולחוה דינים משעת נשיאתו אשה עד ליום פטירתו (נתיב כב-כח).[2]
אף שספריו נפוצים, שמותיהם לא נקלטו, ומכונים בשם כולל בשם מחברם רבנו ירוחם.
מתוך כתביו[3] אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", ושעסק באיסוף אגדות התלמוד ובפרשנותן.
הספר יצא בכמה מהדורות (קושטנטינא רעו; קפוסט תקסח) אולם המהדורה הנפוצה היא מוויניציאה שנת שי"ג, שיצאה בדפוסי צילום נוספים. על הספר יצא אף ביאור בשם שנות חיים (למברג, תרל"א) מהרב ראובן חיים קליין. ספר זה יצא בדפוס צילום על ידי מכון ירושלים בשנת תשמ"ה.
כמו כן מיוחסים לספריו שיבושים והשמטות לרוב, דברים אלו הובילו למיעוט הלומדים בספריו. כיום ידוע על ניסיון מחודש להוציא את ספריו לאור בליווי ביאור ועל-פי כתבי יד שונים. בשנת תשנ"ז התפרסם בכתב-העת התורני מוריה[4] חלק מספר מישרים, ותוכנית עבודה להוצאה מחודשת ומפורשת שלו, וכנראה שלא יצא עבודתם לפועל. אמנם בשנת 2007 הוציא לאור מכון 'יאיר נתיב' כרך ראשון ממהדורה חדשה לספר, הנקרא 'רבינו ירוחם השלם', ונשלמה עם כרך חמישי בשנת 2016. והם כוללים את כל הספר מישרים[5] וספר אדם וחוה, בליווי הארות והערות ועל-פי כתבי יד שונים. חלקים ממהדורה זו התפרסם בכתב-העת התורני מוריה.[6]
במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את כתיבת "ספר איסור והיתר"[7], אף שיש טוענים שספר זה נכתב על ידי תלמיד רבינו פרץ.[8]
החיד"א[9] טוען כי ספר העיטור וספרי רבינו ירוחם הם בבחינות סוד עלמא דאתכסיא שאין לחבר עליהם פירוש, וכי כל הפירושים שחוברו עליהם אבדו ומחבריהם ניזוקו או נפטרו בדמי ימיהם. כתוצאה מאגדות אלו נפוצו אך ורק דפוסי צילום ממהדורת ונציה שי"ג של הספר. במהלך השנים הודפסו מהדורות אחרות ומבוארות של ספרי רבינו ירוחם, מבלי שיאונה למהדיריהן כל נזק. גם גישתו של החיד"א, ביחס לבעייתיות בכתיבת פרושים, זכתה להתנגדות, בטענה שלימוד תורה צריך להעשות בצורה הטובה יותר ולכן קשה להניח שיוטלו עיכובים בידי כוחות עליונים על אינטרס זה. כהוכחה לכך ציינו את הפרוש שנות חיים, ואת שרידות החיבור והמחבר.
יש הרואים הד קדום לאגדה בדבר איסור ההדרת וביאור הספר בדברי המגיד מישרים לרבי יוסף קארו. לפי ספר זה כינה המגיד את רבינו ירוחם בכינוי הארמי "טמירי",[10] כלומר שיושב בגן עדן בהסתר ולא בפרסום.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.