יצחק אבוחצירא (הראשון)
רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה מקובל ומשורר מחכמי מרוקו. בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.
 | |
| לידה |
1860 ה'תר"ך ריסאני, מרוקו |
|---|---|
| נרצח |
2 בפברואר 1912 (בגיל 52 בערך) י"ד בשבט ה'תרע"ב סמוך לתולאל, מרוקו |
| כינוי | רבי יצחק דמן תולאל |
| מקום קבורה | תולאל |
| מדינה | מרוקו |
| מקום מגורים | ריסאני |
| תקופת הפעילות |
?–1912  |
| השתייכות | משפחת אבוחצירא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, קבלה |
| רבותיו | אביו רבי יעקב אבוחצירא |
| תלמידיו |
באבא סאלי, דוד אבוחצירא |
| חיבוריו | אלף המגן, לב טהור, שבת הגדול, שערי בינה, אעופה אשכונה ועוד. |
| אב |
יעקב אביחצירא |
| צאצאים | רבי אבא אבוחצירא |
  | |
נולד בריסאני ונקרא על שם האר"י. התגורר ופעל בעיר הולדתו, בה למד את תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו ועם חכמי משפחתו, ביניהם אחייניו רבי דוד אבוחצירא והבבא סאלי. לאחר מספר שנות לימוד בישיבה, החל להסתגר בחדרו וללמוד בפרישות. כבר בגיל 16 כתב הקדמה לספרי אביו, ובגיל 23 החל ללמד תלמידים ולכתוב את ספריו. אף על פי שלא נשא בתפקיד רשמי בישיבה, היה לו מעמד חשוב בקרב יהודי תאפילאלת, והוא נשלח מספר פעמים לגייס כספים עבור הישיבה. בזמן לא ידוע[1] נסע לארץ ישראל ושהה בה תקופה מסוימת[2], ובסופה חזר למרוקו, לכל המאוחר בשנת ה'תרס"ג. בארץ ישראל נישא לבתו של הרב משה בן נאים, והתגרש ממנה בשובו למרוקו.
הוא נודע כצדיק וקדוש וכבעל רוח הקודש.
בחורף ה'תרע"ב יצא למסע התרמות נוסף לישיבה. במהלך המסע, ביום שישי י"ד בשבט, נורה למוות בידי שודדים סמוך לעיר תולאל[3]. נקבר בתולאל באותו יום, סמוך לכניסת השבת. קברו בתולאל שמור היטב, ומהווה אתר עלייה לרגל.
רבי יצחק כתב וחיבר ספרים רבים, והם:
- תולדות יצחק הכולל את הספרים הבאים:
- אלף המגן - חידושים על התנ"ך לפי סדר הא'-ב'
- לב טהור - דרשות
- שבת הגדול - מראה כיצד כל תרי"ג המצוות ומצוות דרבנן רמוזות במילה "שבת"
- שערי בינה - על הפסוק הראשון במגילת שיר השירים ופרק "אשת חיל"
- שרביט הזהב - על הש"ס. טרם הודפס
- זבחי צדק - על הלכות שחיטה וטרפות. טרם הודפס
- כתר תורה - דרשות. טרם הודפס
בנוסף, כתב הקדמות לספרי אביו "גנזי המלך", "שערי ארוכה" ו"פתוחי חותם".
שיריו
רבי יצחק כתב פיוטים רבים, המפורסם שבהם הוא אעופה אשכונה, הנחשב לאחד השירים המוכרים יותר בתרבות יהדות מרוקו. פיוט נוסף המושר בפי יהודי מרוקו הוא "יונתי תמתי יקרה מפנינים"[4]. פיוטיו נדפסו בספר יגל יעקב.
רבי יצחק נשא לאשה את אחותו של רבי יחייה לחיני, עזיזה לחייני (שנודעה בכינויי עז'ו יהודה), ממנה נולדו לו בן ושתי בנות:
- רבי אבא, נישא לבתו של רבי דוד אבוחצירא. בנו היה רבי יצחק אבוחצירא, רב שכונת קריית אליעזר בחיפה[5], ובן נוסף היה רבי דוד.
- רחל אשת רבי משה פדידה.
- חנה אשת רבי מסעוד נזרי. בנם הרב יעקב נזרי כיהן כרב ומו"ץ באורלינסוויל (אנ') שבאלג'יריה.
- אחיינו רבי דוד אבוחצירא
- אחיינו רבי ישראל אבוחצירא (בבא סאלי)
- רבי משה תורג'מן - מרבני ישיבת אביר יעקב
- הרב מכלוף אבוחצירא
- הרב אליהו אבוחצירא - דיין ומורה צדק בארפוד
- הרב שלמה אמסלם - רבה של מידלת
- הרב שלמה מיארה, ביצחק יקרא לך זרע, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא חלק ד', אלעד ה'תשע"ד, עמ' 286–351
- הרב יהודה אריה הראל, מאור ישראל עמ' 13–20
- הרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), הפיוט "אשירה נא לידידי", בקובץ "יגל יעקב" (תשכ"א) עמ' עא
- הרב דוד אבוחצירא, הפיוט "אני הדל באלפי", יגל יעקב (תשכ"א) עמ' פו
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
