Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההתיישבות הקדומה באמריקה החלה כאשר ציידים-לקטים מהתקופה הפלאוליתית נכנסו לצפון אמריקה מעַרְבָת הממותות של צפון אסיה (אנ') דרך הגשר היבשתי בֶרינג, שנוצר בין צפון מזרח סיביר למערב אלסקה, עקב ירידת פני הים במהלך סוף עידן הקרחון המקסימלי האחרון (מ-26,000 שנה עד 19,000 שנה לפני ההווה)[2]. אוכלוסיות אלה התרחבו מדרום לרצועת הקרח של לורנטייד (אנ') והתפשטו במהירות דרומה, וכבשו את צפון ודרום אמריקה, לפני 14,000 עד 12,000 שנים[3][4][5]. האוכלוסיות המוקדמות ביותר ביבשת אמריקה, שלפני 10,000 שנים, ידועות בשם פליאו-אינדיאנים. עמים ילידים של אמריקה נקשרו לאוכלוסיות סיביר על ידי גורמים לשוניים, התפלגות סוגי הדם וההרכב הגנטי שלהם, כפי שמשתקף בנתונים מולקולריים, כגון DNA[6][7].
אמנם ישנה הסכמה כללית כי יבשת אמריקה יוּשבה לראשונה מאסיה, אך דפוס ההגירה ומקומות המוצא באירואסיה של העמים שהיגרו ליבשת אמריקה נותרו לא ברורים[3]. התיאוריה המסורתית היא שהבֶּרינגיאנים הקדומים נעו כאשר מפלס הים ירד באופן משמעותי, עקב הקרחון הרבעוני (אנ')[8], דרך מסדרונות נטולי קרח שנמתחו בין רצועות הקרח הלורנטיידית (אנ') וקורדילרית (אנ') (ראו מפה), וזאת כשנעו בעקבות עדרים של מגפאונה פליסטוקנית שנכחדה[9]. נתיב נוסף שהוצע הוא שבין אם בנדידה רגלית, או באמצעות סירות פרימיטיביות, הם נדדו לאורך חוף האוקיינוס השקט לדרום אמריקה עד לצ'ילה[10]. כל עדות ארכאולוגית לכיבוש חופִי בתקופת הקרח האחרונה, מכוסה כיום במי ים, עקב עליית פני הים, עד מאה מטרים מאז[11].
התאריך המדויק ליישובה הקדום של אמריקה היא שאלה פתוחה ארוכת שנים, ולמרות ההתקדמות בארכאולוגיה, בגאולוגיה פליסטוקנית, באנתרופולוגיה פיזית ובבדיקות סקר DNA ששופכים בהדרגה יותר אור על הנושא, שאלות משמעותיות נותרו בלתי פתורות[12]. "תאוריית קלוביס תחילה" מתייחסת להשערה שתרבות קלוביס, שהתקיימה לפני כ-13,000 שנים, מייצגת את הנוכחות האנושית המוקדמת ביותר ביבשת אמריקה[13]. עדויות על תרבויות "פְּרֶה-קלוביס": הצטברו ודחקו את התאריך האפשרי של העם הראשון של אמריקה[14][15][16][17]. מחקרים אלה מציגים, שבני אדם הגיעו לצפון אמריקה דרומית לרצועת הקרח של לורנטייד בשלב כלשהו בין 20,000 ל-15,000 שנה לפני ההווה[12][14][18]. כמה עדויות ארכאולוגיות מצביעות על האפשרות, שהגעת האדם ליבשת אמריקה התרחשה לפני עידן הקרחון המקסימלי האחרון, קרי; לפני יותר מ-20,000 שנה[14][19].
העמים הילידים של אמריקה, גילו "נוכחות ארכאולוגית" ביבשת כבר לפני כ-15,000 שנה[20]. אולם, מחקר עדכני יותר מצביע על נוכחות אנושית לכאורה המתוארכת לבין 26,000 ל-18,000 שנים לפני ההווה, במהלך עידן הקרחון המקסימלי האחרון (להלן: "LGM")[21][5]. עדיין קיימת אי ודאות לגבי תיארוך מדויק של אתרים ומשמעותם, ולגבי מסקנות שהוסקו ממחקרי גנטיקה של אוכלוסיית האינדיאנים בני זמננו.
בתחילת המאה ה-21, המודלים של הכרונולוגיה של ההגירה מחולקים לשתי תיאוריות כלליות:
התיאוריה הראשונה היא תאוריית הכרונולוגיה הקצרה, לפיה ההגירה הראשונה התרחשה לאחר ה-LGM אשר דעכה לאחר 19,000 שנה לפני ההווה, ולאחר מכן הגיעו גלים רצופים של מהגרים[22].
התיאוריה השנייה היא תאוריית הכרונולוגיה הארוכה, המציעה שקבוצת האנשים הראשונה נכנסה לברינגיה, כולל חלקים נטולי קרח של אלסקה, במועד הרבה יותר מוקדם, אולי לפני 40,000 שנה[23], ואחריה גל שני של מהגרים הרבה יותר מאוחר[24][25].
התיאוריה של תרבות קלוביס, ששלטה בחשיבה על האנתרופולוגיה של העולם החדש במשך רוב המאה ה-20, אותגרה בשנות ה-2000 על ידי תיארוך של אתרים ארכאולוגיים ביבשת אמריקה קודם ל-13,000 שנה[26][27][28][29].
האתרים הארכאולוגיים ביבשת אמריקה עם התאריכים העתיקים ביותר שזכו להכרה רחבה, תואמים כולם לגיל של כ-15,000 שנה. זה כולל את מתחם ה-Buttermilk Creek בטקסס (אנ')[20], את אתר Meadowcroft Rockshelter בפנסילבניה (אנ') ואתר מונטה ורדה בדרום צ'ילה (אנ')[30]. עדויות ארכאולוגיות של אוכלוסיית הפְּרֶה-קלוביס מצביעות על כך שאתר Topper בדרום קרוליינה (אנ') הוא בן 16,000 שנה, תקופה שבה המקסימום הקרחוני איפשר באופן תאורטי קווי חוף נמוכים יותר.
הסוגיה הזו עדיין נתונה במחלוקת אודות משמעות הממצאים: האם הם מעידים על הגירה שקדמה לתרבות קלוביס שגילה כ-13,000 שנה או לא.
הגירה פְּרֶה LGM (קודם לעידן הקרחון המקסימלי האחרון - מ-26,000 שנה עד 19,000 שנה לפני ההווה) דרך ברינגיה נתמכת על ידי גילוי בשנת 2021 של טביעות רגל אנושיות במשקעי אגמים עתיקים ליד הפארק הלאומי ווייט סנדס בניו מקסיקו, עובדה שמרמזת על נוכחות אנושית כבר בין 26,000 שנים ל-18,000 שנים לפני ההווה[21]. גיל זה מבוסס על תיעוד סטרטיגרפי בעל טווח זמן מוגבל היטב, ותיארוך פחמן 14 של זרעים במשקעי האגם. הגירה טרום LGM ברחבי ברינגיה הוצעה גם כדי להסביר עידן טרום LGM לכאורה של אתרים ארכאולוגיים ביבשת אמריקה כגון: Bluefish Caves (אנ')[31] ו-Old Crow Flats (אנ')[32] בטריטוריית יוקון, ו-Meadowcroft Rock Shelter (אנ') בפנסילבניה[24][25].
ב-Old Crow Flats נמצאו עצמות ממותה שבורות בדרכים ייחודיות המעידות על צייד אנושי. תאריכי פחמן 14 של אלה נעים בין 40,000 שנים ל-25,000 שנים לפני ההווה. כמו כן, נמצאו פתיתי אבן באזור המעידים על ייצור כלי עבודה[33]. גם תיעוד של משקעי שני אגמים בצפון אלסקה, וניתוחי סמנים ביולוגיים ומיקרו מאובנים של משקעים אלה, מציעים נוכחות אנושית במזרח ברינגיה כבר לפני 34,000 שנה[34][35]. ניתוחים אלה מאששים את המסקנות שהתקבלו מאתרי מערת Bluefish ו-Old Crow Flats. בשנת 2020, הופיעו עדויות לאתר נוסף פרה LGM בצפון-מרכז מקסיקו. פעילות אנושית במערת Chiquihuite (אנ') - אתר ארכאולוגי במדינת סקטקס, תוארכה ל-26,000 שנה לפני ההווה בהתבסס על חפצי אמנות רבים שהתגלו שם[36]. מחקר משנת 2003 תיארך עדויות לשימוש מבוקר באש לפני 40,000 שנה במערה בברזיל[37].
תומכי תאוריית "קלוביס תחילה"[13] לא קיבלו את אמיתות הממצאים הללו. בשנת 2022 הם טענו: שהעדויות העתיקות ביותר לאתרים ארכאולוגיים בעולם החדש עם מספר רב של חפצים עם הקשרים סטרטיגרפיים המופרעים באופן מינימלי, קיימות במזרח ברינגיה בין 14,200 ל-13,000 לפני ההווה. לטענתם, אם בני אדם הצליחו לפרוץ את יריעות הקרח היבשתיות באופן משמעותי קודם ל-13,000 שנים לפני הווה, צריכות להיות לכך הוכחות ברורות בצורה של לפחות כמה רכיבים ארכאולוגיים נפרדים מבחינה סטרטיגרפית, עם ספירת חפצים גבוהה יחסית. עד כה לדבריהם, לא קיימות ראיות כאלה[38].
מחקרים גנטיים השתמשו בטכניקות אנליטיות ברזולוציה גבוהה המיושמות על דגימות DNA מאוכלוסיות אינדיאניות מודרניות ומאוכלוסיות אסיה, הנחשבות כאוכלוסיות המקור שלהן, כדי לשחזר את ההתפתחויות הגנומיות האופייניות לאוכלוסיות אינדיאניות[23][39][1]. מודלים של שיעורי התפתחות מולקולרית שימשו כדי להעריך את הגילאים שבהם שושלות DNA אינדיאניות הסתעפו משושלות האם שלהן באסיה, ולהסיק מכך את גילאי האירועים הדמוגרפיים. מודל אחד מציע שההגירה לברינגיה התרחשה בין 30,000 שנים ל-25,000 שנים לפני ההווה, כאשר ההגירה אל אמריקה התרחשה לאחר בידוד בברינגיה שנמשך בין 10,000 ל-15,000 שנה[39]. מודל אחר מציע שההגירה לברינגיה התרחשה בערך 36,000 שנים לפני ההווה, ואחריה 20,000 שנות בידוד בברינגיה[1]. מודל שלישי מציע שהנדידה אל ברינגיה התרחשה בין 40,000 ל-30,000 שנים לפני ההווה, עם הגירה טרום LGM לתוך אמריקה, ולאחריה בידוד של האוכלוסייה הצפונית בעקבות סגירת המסדרון נטול הקרח[23].
בנוסף למחקרים גנטיים של בני אנוש, ניתן להשתמש בשושלת הדנ"א המגה-פאונלית, כדי להתחקות אחר תנועות של יונקים גדולים, כמו גם קבוצות האדם המוקדמות שצדו אותם.
ביזון - סוג של מגה-פאונה, זוהה כמועמד אידיאלי למעקב אחר הגירות אנושיות אל מחוץ לאירופה. זאת בגלל השפע שלהם בצפון אמריקה, והן בגלל היותה אחת המגה-פאונות הראשונות שעבורן נעשה שימוש ב-DNA עתיק, כדי להתחקות אחר דפוסים של תנועת אוכלוסין. בניגוד לסוגים אחרים של בעלי חיים שנעו בין אמריקה לאירואסיה (ממותות, סוסים ואריות), ביזון שרד את אירוע ההכחדה של צפון אמריקה שהתרחש בסוף הפלייסטוקן. הגנום שלהם, לעומת זאת, מכיל עדויות לצוואר בקבוק - משהו שניתן להשתמש בו כדי לבדוק השערות על נדידות בין שתי היבשות[40]. קבוצות אנושיות מוקדמות היו ברובן נוודיות, והסתמכו על מקורות מזון להישרדות. ניידות הייתה חלק ממה שגרם לבני אדם להצליח בכך. כקבוצות נוודים, סביר להניח שבני אדם מוקדמים עקבו אחר המזון מאירואסיה ועד אמריקה - חלק מהסיבה לכך שמעקב אחר DNA מגה-פאוני מועיל כל כך להשגת תובנות לגבי דפוסי הנדידה הללו[41].
מאידך, מקורו של הזאב האפור הוא ביבשת אמריקה, ונדד לאירואסיה לפני ה-LGM, שבמהלכו שיערו ששאר האוכלוסיות של הזאב האפור המתגוררות בצפון אמריקה, עומדות בפני הכחדה, כשהן מבודדות משאר האוכלוסייה. עם זאת, ייתכן שזה לא המקרה. תיארוך פחמן 14 של שרידי זאב אפור קדום שנמצאו במרבצי קפאת-עד באלסקה, מראה חילופי אוכלוסייה מתמשכים מ-12,500 שנים לפני ההווה. עובדה זו מצביעה על כך שהיה מעבר בר-קיימא עבור אוכלוסיות זאבים אפורים להחלפה בין שתי היבשות[42].
יכולתם של בעלי חיים אלה להחליף אוכלוסיות בתקופת ה-LGM, יחד עם עדויות גנטיות שנמצאו משאריות אנושיות מוקדמות ביבשת אמריקה, מספקות ראיות לתמיכה בהגירות טרום-קלוביס אל אמריקה.
קיימת הסכמה כללית בין אנתרופולוגים שאוכלוסיות המקור להגירה ביבשת אמריקה מקורן אי שם מזרחית לנהר יניסיי (המזרח הרחוק הרוסי)[43].
ככלל, השכיחות הגדולה ביותר מבין הקבוצות האינדיאניות, מקורן באזור ימת באיקל שבדרום סיביר[44]. אחרות מקורן באוכלוסיות מונגוליות, אַמוּריות, יפניות, קוריאניות ו-איינו[43][45]מחקר משנת 2019 העלה שהאינדיאנים הם קרובי משפחה החיים הקרובים ביותר למאובנים בני 10,000 שנה שנמצאו ליד נהר קולימה בצפון מזרח סיביר[46].
ממצאים ממחקרים גנומיים מצביעים על כך שהאנשים הראשונים ביבשת אמריקה התפצלו ממזרח אסיה הקדומה לפני כ-36,000 שנה, והתרחבו צפונה לתוך סיביר. שם הם נתקלו וקיימו אינטראקציה עם אוכלוסייה סיבירית פלאוליתית אחרת (הידועה בשם Ancient North Eurasian(אנ')), מה שיצר את העמים הפלאוסיבירים (אנ') וגם את האינדיאנים הקדומים, שהיגרו מאוחר יותר לכיוון ברינגיה. שם הפכו מבודדים מאוכלוסיות אחרות, ולאחר מכן אכלסו את אמריקה[47].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.