Loading AI tools
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איראן–מצרים (בפרסית: روابط ایران و مصر, בערבית: العلاقات الإيرانية المصرية) הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת מצרים הערבית. היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות במהלך המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. בעקבות המהפכה האיראנית האסלאמית-שיעית ב-1979 היו היחסים קרים ואף עוינים לעיתים, וזאת עד להתחממותם לאחר ההפיכה במצרים ב-2011 ובמיוחד לאחר עלייתו לתפקיד נשיא מצרים של מוחמד מורסי מתנועת האחים המוסלמים האסלאמיסטית הסונית, והתקררותם לאחר עלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח א-סיסי ורדיפתו את האחים המוסלמים.
בשנת 1936 שודרגו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות והן הציבו שגרירים באופן הדדי בערי הבירה טהראן וקהיר. יוסוף זולפיקאר היה שגריר איראן במצרים.
ב־1960, לאחר שמוחמד רזא שאה פהלווי הצהיר כי המדינה האימפריאלית של איראן הכירה דה פקטו בישראל ב־1950, ניתקה מצרים את יחסיה עם איראן.[1] היחסים בין המדינות חודשו ב־1970.[2]
בשנת 1979 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעקבות המהפכה האיראנית ותהליך השלום, שבמסגרתו הכירה מצרים בישראל, אנואר סאדאת ביקר בירושלים ונחתמו הסכמי קמפ דייוויד והסכם השלום בין ישראל למצרים. במהלך המהפכה האסלאמית נבזזה שגרירות מצרים בטהראן בידי מפגינים תומכי ח'ומייני.[3]
היחסים המתוחים בין האיראנים למצרים החריפו לאחר שמצרים העניקו תושבות למוחמד רזא שאה פהלווי, השאה המודח, אשר נחשב לידיד קרוב של סאדאת. בשנת 1980 מת ונקבר בקהיר.
בשנת 1981 נרצח סאדאת על ידי מתנקש מהג'יהאד האסלאמי המצרי. מצרים חשדה כי איראן מעורבת בארגון הרצח. באותו יום יצא חומייני וקרא לעם המצרי לבצע הפיכה בארצם כדוגמת המהפכה האיסלאמית באיראן. בטהרן נקרא רחוב על שם המתנקש, ונשיא איראן הכריז עליו כשהיד.
בתקופה זו גדל הקיטוב בין שתי המדינות, המגמות המדיניות של שתיהן באזור היו מנוגדות זו לזו, והן אף הפכו לאויבות. בשנות ה-90 חלה התחממות מסוימת ביחסים בין שתי המדינות, שבאה לידי ביטוי בעיקר בתחום הכלכלי, אך אלה הורעו שוב בתחילת שנות ה-2000[4][5], וניסיונות איראניים לחדש את היחסים עד עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים לא צלחו.
בשנת 2011 בעקבות ההפיכה במצרים התחממו היחסים בין מצרים לאיראן. בפעם הראשונה זה שנים רבות עברו ספינות מלחמה איראניות בתעלת סואץ[6].
ב-2012 נערך ביקור היסטורי של נשיא מצרים, חבר תנועת האחים המוסלמים הסונית מוחמד מורסי בטהראן, כאורח הוועידה ה-16 של המדינות הבלתי-מזדהות[7]. במהלך ביקורו נפגש עם נשיא איראן שאמר כי "המשטר הציוני הוא איום לעמי האזור והעולם". בסיום המפגש פורסמה הודעה על הסכמת שניהם כי "אנו שותפים אסטרטגיים".
בנאומו בוועידת המדינות הבלתי מזדהות העביר מורסי ביקורת על ממשלו בשאר אל-אסד בסוריה ויחסו למתקוממים הסונים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. המשלחת הסורית בראשות שר החוץ וליד אל-מועלם עזבה בתגובה את האולם בזמן נאומו.
ב-2013 ערך נשיא איראן אחמדינז'אד ביקור היסטורי בקהיר[8]. הביקור לווה בביקורת פנימית מצד הסונים והסלפים במצרים.
לאחר ההפיכה במצרים ב-2013 ועלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח א-סיסי והוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק חלה התקררות ואף מתיחות ביחסים בין המדינות.
במאי 2023 דווח כי סולטנות עומאן מתווכת בין הצדדים ודוחפת לשיקום היחסים והחלפת שגרירים לאחר עשור של נתק בין המדינות, עוד דווח כי פגישה בין המנהיגים תתקיים עד סוף השנה[9][10].
בנובמר 2023 נפגשו נשיא מצרים א-סיסי ונשיא איראן אבראהים ראיסי בפסגה שנערכה בריאד על רקע מלחמת חרבות ברזל[11].
במאי 2024 ביקר שר החוץ המצרי סאמח שוכרי באיראן והשתתף במסע הלווייתו של נשיא איראן ראיסי שנהרג בהתרסקות מסוק. זהו ביקור נדיר של רם דרג מצרי במדינה השיעית.
נושאים שנויים במחלוקת בין איראן למצרים הם חתימת מצרים על הסכמי קמפ דייוויד והסכם השלום עם ישראל והמשך קיומם, תמיכת מצרים בעיראק במהלך מלחמת איראן–עיראק, ביקורת מצרים על משטר אסד בסוריה, וקשריה הטובים עם ארצות הברית (המוגדרת על ידי איראן כ"שטן הגדול" לעומת ישראל שמוגדרת כ"שטן הקטן").
כמו כן, קיים מתח בין שתי המדינות על רקע הובלת איראן את גוש המדינות האסלאמיות-שיעיות, בעוד מצרים נחשבת לאחת המובילות את גוש המדינות האסלאמיות-סוניות, אליו משתייכות הן מדינות ערביות כגון ערב הסעודית ומדינות המפרץ הפרסי והן מדינות אסלאמיות אחרות המצויות אף הן בקשרים טובים עם ארצות הברית והעולם המערבי, כגון טורקיה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
