יום האוחי
חג יווני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חג יווני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום האוֹחִי (ביוונית: Επέτειος του Όχι, "יום הלא") הוא חג הנחגג ביוון ב-28 באוקטובר, לזכר סירובו של ראש ממשלת יוון יואניס מטאקסס לאפשר לחיילים איטלקיים לעבור ביוון בשנת 1940, ולפגוע בכך בריבונות היוונית.
בשנת 1940 הנהיג את יוון יואניס מטאקסס בשם המלך גאורגיוס השני. אותה שנה החל הרודן האיטלקי מוסוליני, ללטוש עיניים לעבר יוון. בכיבושה קיווה להשיג שתי מטרות: הראשונה, הסחת דעת מהמצב החברתי והכלכלי הקשה בארצו, והשנייה הייתה להרשים את בן בריתו, הרודן הגרמני אדולף היטלר. העימות בין היוונים לאיטלקים הגיע לשיאו כאשר ב-15 באוגוסט 1940, הטביעה הצוללת האיטלקית "דלפינו", את הסיירת היוונית "אלי" בנמל טינוס. היוונים חששו להרגיז את האיטלקים, ועל כן גורמים רשמיים ביוון דווחו שהסיירת טובעה בידי "צוללת ממקור לא ידוע", אף שידעו מי האשם בטביעה. המקרה גרם לאיטלקים לזלזול ביוונים ולזהותם כפחדנים.
ערכים מורחבים – מלחמת איטליה–יוון, המערכה על יוון
ב-28 באוקטובר 1940 בשעה 3:00, הגיש שגריר איטליה באתונה עמנואלה גראצי (אנ') אולטימטום בכתב לראש ממשלת יוון יואניס מטאקסס, בו דרשה איטליה מיוון לאפשר לכוחות איטלקיים מעבר חופשי ביוון, לצורך השתלטות על "נקודות אסטרטגיות" שלא פורטו. מטאקסס נדרש להשיב לאולטימטום עד השעה 6:00, ולא – יתקפו האיטלקים את יוון. מטאקסס קרא בעיון את האולטימטום, ולאחר מכן הרים את עיניו אל גראצי ואמר בצרפתית: "!Alors, c'est la guerre" ("אם כך זוהי מלחמה!") גראצי המופתע השיב באותה שפה: "Pas nécessaire, mon excellence" ("לא בהכרח אדוני"). מטאקסס השיב: "Non, c'est nécessaire" ("לא, יש צורך בכך"). גראצי ניסה להגיד: "...Si seulement le Général Papágos" ("אם רק הגנרל פאפאגוס..."), מטאקסס היסה אותו בידו והכריז ביוונית: "!Όχι" ("אוחי" – "לא"). גראצי העיד ביומנו שהוא עזב את החדר בתחושת כבוד עמוק כלפי אדם כזה המוכן להקריב במקום להשתעבד. עוד לפני השעה שש, התקיפו כוחות איטלקיים את יוון, העיתונים יצאו בכותרות "!Όχι", והיללו את מטאקסס על אומץ הלב שגילה. יוון הייתה מפולגת מבחינה פוליטית, אולם ליברלים, קומוניסטים, פשיסטים, ותומכי המשטר יצאו כולם לרחובות וערכו הפגנות תמיכה בממשלה. אפילו מנהיגה הכלוא של המפלגה הקומוניסטית היוונית, ניקולאוס זכריאדיס, פרסם מכתב פתוח בעיתונות ובו תמך בהתנגדות לפלישה, על אף שהקו של הקומינטרן, שהיה נתון עדיין בכבלי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, לא אפשר זאת. מאוחר יותר חזר בו זכריאדיס, האשים את מטקסס כי הוא "אימפריאליסט", וקרא לחיילים לנטוש את הלחימה ולהפיל את המשטר.
בסמוך לאחר מכן נשא מטאקסס נאום אל העם היווני, ובו אמר:
הגיע הזמן שיוון תילחם למען עצמאותה. יוונים, עתה עלינו להוכיח לעצמנו שאנו ראויים לאבותינו, ולחירות שהעניקו לנו. יוונים, הילחמו למען מולדתכם, למען נשותיכם, למען ילדיכם ומסורתכם המקודשת. עתה, מעל לכל, הילחמו!
הנאום היה מעשה בעתו, והעם היווני התגייס למען המטרה – הדיפת הפלישה. מתנדבים רבים התגייסו לצבא, והאומה הייתה מאוחדת אל מול התוקפנות.
חגיגות לציון היום נערכו בחשאי עוד בימי הכיבוש האיטלקי-גרמני ובימי מדינת הבובות היוונית אולם חגיגות פומביות התקיימו רק בשנת 1944, ו-28 באוקטובר נקבע כחג לאומי. מצעד צבאי צועד ברחובות סלוניקי, ומציין בנוסף לכך גם את שחרור העיר במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, ואת יום חגו של הקדוש המקומי. בנייני ציבור ומבנים פרטיים ביוון מניפים את הדגל הלאומי. הטלוויזיה והרדיו משדרים תוכניות וסרטים בעלי אופי היסטורי, ושירים פטריוטיים, בין היתר של הזמרת סופיה וומבו ששיריה זכו לפופולריות במהלך המלחמה. היום משמש גם כיום זיכרון לחללי תקופת הכיבוש הנאצי. בין היתר מתקיימת באתונה מסיבה חגיגית בהשתתפות ראש הממשלה ואחמ"ים נוספים.
