ייבוש מזון

ייבוש מזון היא אחת השיטות העתיקות לשימור מזון לתקופה ארוכה.

הייבוש מונע מהמזון להוות מצע להתרבוּת של פטריות וחיידקים, ובכך מעכב את קלקול המזון.

מזונות פחמימתיים - בעיקר עמילניים - ומזונות חלבוניים. כך למשל, מקובל לייבש ירקות, פירות וגרעינים (כגון קטניות או תירס). מקובל גם לייבש בשר, דגים ומאכלי ים, אף שהם על פי רוב מיובשים באופן תעשייתי עם חומרים נוספים השומרים על טעמם.
שומן מתעפש בייבוש ולכן לא מייבשים נתחי בשר שמנים או פירות עם תכולת שומן גבוהה.

בתקופות עתיקות הייבוש נעשה בחום השמש ובאקלים יבש. באקלים לח היה נהוג עישון, שהוא ייבוש מזורז בחום שמפיצה אש.

כיום מקובל לייבש בתנור או על ידי מכשירי ייבוש ייעודיים המזרימים אוויר חם על המזון.

ייבוש בעזרת מקור חום ובאמצעות אש לא-ישירה נקרא קלייה.

למרות אמצעי השימור המתקדמים הנהוגים היום, מקובל לייבש ולעשן מזון כדי להקנות לו טעם מסוים וכך לעשות בו שימוש אופייני. למשל נקניקים מיובשים, או עגבניות מיובשות.