טעות התקן של המדידה

טעות התקן של המדידה היא מונח בתורת המבחנים הקלאסית. זהו אומדן לטעות המדידה של המבחן, שמאפשר לחשב טווח טעות בתוכו נופל הציון האמיתי של האדם. ציוניו של אדם אינם זהים ממדידה אחת לאחרת, הדבר נובע מכך שלכל מדידה יש טעות. יש לראות את הציון של האדם כאומדן לציון האמיתי, אומדן שמכיל טעות. הידע או היכולת האמיתיים של התלמיד נקראים ציון אמיתי.
טעות התקן של המדידה מאפשרת להעריך את מידת ההשתנות של ביצועי התלמיד, מתוך נתוני הקבוצה. הנוסחה לחישוב טעות המדידה היא:

${\displaystyle S{\sqrt {1-r}}}$

S היא סטיית התקן של ציוני המבחן.
r הוא מקדם המהימנות של המבחן.

לדוגמה: אם המהימנות הפנימית של המבחן היא 0.93 וסטיית התקן היא 8.5, אז החישוב יהיה: ${\displaystyle 8.5{\sqrt {1-0.93}}=7.14}$

אדם שקיבל ציון 64 במבחן, למעשה הציון האמיתי שלו נע בין פלוס 7.14 למינוס 7.14 מהציון שקיבל. נעריך שהציון האמיתי שלו נופל בטווח שבין 57 ל-71.

ראו גם

• מונחים בהערכה פורמלית