טיל אוויר-קרקע
סוג של טיל צבאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיל אוויר-קרקע (בר"ת: טא"ק) הוא טיל המשוגר מכלי טיס קרבי אל עבר מטרה הנמצאת על הקרקע בין אם היא בים או ביבשה. טא"ק דומים לפצצות דאייה מונחות, אך קיומו של גורם הנעה מכניס סוג זה של חימוש להגדרה של טיל.
יתרון מרכזי של טיל האוויר-קרקע מסוגים אחרים של נשק אווירי כנגד מטרות קרקעיות הוא טווח הירי שהוא מספק ליורה. טווח זה מאפשר לרוב ירי מחוץ לטווח ההגנה של המטרה הקרקעית. מרבית טילי האוויר-קרקע מבוססים על מערכות של "שגר ושכח" על מנת לאפשר לכלי הטיס להמשיך בפעילות מבלי לדאוג למטרות קודמות.
גובהו של כלי הטיס ומהירותו הם בעלי השפעה על טווח הטיל. עבור טילים ארוכי טווח הדבר פחות משמעותי, אך טילים קצרי טווח (כדוגמת ה-AGM-65 מאבריק) מגדילים את הטווח שלהם באופן משמעותי כאשר הם נורים מגובה רב.
קיימות מספר דוגמאות של טכנולוגיית ירי טילים בליסטיים מכלי טיס, אך הן נדירות ביותר.
לעיתים מחולקים טילי אוויר-קרקע לשתי קטגוריות - טילים טקטיים וטילים אסטרטגיים. לרוב חלוקה זו מבדילה בין ראש נפץ רגיל וראש נפץ גרעיני קל לבין ראש נפץ גרעיני גדול, בהתאמה.