Loading AI tools
"הדרקון המעופף", טייסת בחיל האוויר הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 115 המכונה גם "טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה", היא טייסת מטוסי ומסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי.
סמל הטייסת | |
פרטים | |
---|---|
כינוי |
"טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה" |
כינוי עבר | טייסת הזנב האדום |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
סוג | מטוסי ומסוקי קרב |
בסיס האם | בסיס עובדה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 8 ביולי 1954 כגף צילום – 1960 |
נתוני היחידה | |
ייעוד | מרכז לאימון מתקדם, טייסת בִּיוּם אויב, טייסת מתגברת בחירום. |
כלי טיס | F-16D ("ברק דו מושבי"), בל 206 ("סייפן") |
כלי טיס בעבר |
F-16C (ברק חד מושבי) F-16A/B ("נץ")סקייהוק A-4H/N, מטאור, מוסקיטו, קוברה AH-1 |
הטייסת הוקמה ב-8 ביולי 1954 כגף צילום בטייסת האל ראות של החייל. לאחר הקמתה קיבלה הטייסת מספר מטוסי מוסקיטו, כמו כן גם כמה מטוסי מטאור. ביולי 1956 הפכה לטייסת עצמאית, בשנת 1960 הופסקה פעילותה של הטייסת לאחר שחיל האוויר הוציא משירותו את מטוסי המוסקיטו. מטוסי המטאור פוזרו בין טייסות אחרות.
בסוף שנת 1968 חידשה הטייסת את פעילותה וב-19 במרץ 1969 קלטה 24 מטוסי A-4H סקייהוק. הטייסת הופעלה מתל נוף והייתה לטייסת העיט השלישית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה הטייסת מטוסים מדגם N ("עיט משופר"), ובמלחמה הפעילה עירוב של מטוסי H ו-N.
שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נהרג מפקד הטייסת, סא"ל עמי גולדשטיין ("גולדי") בתאונת אימונים לילית בסיני. למפקד הטייסת מונה גיורא רום. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[1], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[2].
בשנת 1984 עברה הטייסת לבסיס נבטים החדש, ביחד עם טייסת 116.
במהלך שנות ה-90 היא נסגרה שנית, ונפתחה מחדש בשנת 2005 בעידודו של האלוף אליעזר שקדי במתכונתה החדשה. "טייסת הדרקון המעופף" כיום היא טייסת ייחודית, שתפקידה לאמן את טייסות חיל האוויר הישראלי השונות (מוגדרת כ"מרכז לאימון מתקדם של חיל האוויר"). אל הטייסת מגיעים הטובים שבטייסי החיל, המבצעים גיחות בהן הם טסים לפי תו"ל (תורת לחימה) של האויב כנגד טייסי החיל, ומאמנים אותם בלוחמה אווירית. הכוח האווירי של הטייסת המדמה את האויב נקרא "הכוח האדום", והכוח האווירי של הטייסות המגיעות לבצע את האימון נקרא "הכוח הכחול". נוסף לכוחות ביום האויב האווירי, הטייסת מתייחדת גם בגף קרקעי משלה המפעיל אמצעים שונים לביום אויב המאיים על מטוסי ומסוקי החיל מהקרקע, כמו סוללות נ"מ.
בשלב הראשון הופעלו בטייסת כוחות ביום אויב (כח אדום) מטוסי קרב מדגם נץ, ולאחר מכן נוספו אליה מסוקי צפע, מסוק הסייפן, אמצעים לביום כוחות נ"מ ואף מערכות לוחמה אלקטרונית. הטייסת מרחיבה את פעילותה ללא הפסקה ומתמקצעת בבניית וביצוע אימונים עבור כלל מערכי החיל, ביניהם של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי תובלה, מטוסי תובלה וכלי טיס בלתי מאוישים.
"טייסת הדרקון המעופף" היא הטייסת היחידה בחיל האוויר הישראלי המפעילה הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב.
צוותי האוויר ובעלי דרגות הכתף בטייסת נוהגים לענוד דרגות בצבע אדום המסמלות את היותם חלק מ"כוח אויב".
כיום שוכן המרכז בבסיס עובדה שבדרום.
בשנת 2008 השתתפה הטייסת באימון בן שבועיים של 55 טייסי מסוקים מחיל האוויר הצ'כי, שבאו להתאמן בתנאי מדבר בישראל לקראת יציאתם לאפגניסטן[3]. בדצמבר 2010, אירחה הטייסת בבסיס עובדה מטוסי טורנדו של חיל האוויר האיטלקי לצורך אימון משותף.
בדצמבר 2016, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"נץ" (F-16A/B), ובאפריל 2017 קלטה במקומם את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D)[4][5].
ביולי 2024, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"ברק 1" החד-מושביים (F-16C) שיצאו משירות.[6]
עד לשנת 1969, לא היה סמל לטייסת, בשל היותה גף צילום. ב-1969 עם קליטת מטוסי ה"עיט" (דגם H), אימצה הטייסת סמל של כימרה מכוּנפת, שהיה סימלו של להק־יירוט צרפתי Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or[7] (להק־יירוט 2/2 'חוף הזהב' )[8]. להק־יירוט זו הורכב, בין היתר, ממטוסי אוראגן שהגיעו לארץ עם סמליהם הצרפתיים באוקטובר 1955, כך שטייסי חיל האוויר הישראלי, נחשפו באופן זה לסמל. בשנת 2007 נסגר להק היירוט Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or ובמקומו הוקם להק־אימון 5/2 'חוף הזהב' (Escadron d'entraînement 5/2 Côte d'Or), וב-2016 שוב שוּנה מספרו ל-3/8. להק זה ממשיך לשאת את סמל הכימרה על חלק ממטוסיו, ומפעיל מטוסי אימון מסוג אלפה ג'ט (אנ').
ב-2005, עם פתיחתה המחודשת של טייסת 115, עוצב מחדש סימלה. הכימרה, מפלצת מכונפת בעלת ראש אריה הפכה לדרקון.
שם | תקופת פיקוד | הערות |
---|---|---|
סרן עזריאל ספיבק | 1954 - 1956 | פיקד על הטייסת בהיותה גף צילום בבסיס חצור |
רס"ן אלי איל | ? - 20 באוגוסט 1956 | |
רס"ן צבי לבון | 20 באוגוסט 1956 - נובמבר 1956 | |
רס"ן דני שפירא | נובמבר - דצמבר 1956 | |
סרן צבי לבון | דצמבר 1956 | ממלא מקום |
סרן אייל אחיקר | אמצע 1957 | ממלא מקום |
סרן זאב תבור | ממלא מקום | |
סרן אורי ירום | ינואר 1958 - ? | |
סא"ל אליעזר פריגת | 1969 - 1971 | הקמת הטייסת כטייסת סקייהוק |
סא"ל עמי גדיש (גולדי) | 25/03/1971 - 03/10/1973 | נהרג בתאונה ב-3 באוקטובר 1973 |
סא"ל גיורא רום | 10 באוקטובר 1973 - ? | |
סא"ל רענן נאמן | מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה | |
סא"ל אמנון עין-דר | 2005 - 2007 | לימים תת-אלוף, ראש להק האוויר |
סא"ל א' | 2020 - 2022 | |
סא"ל ש' | 2022 - |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.