![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Micrurus_tener.jpg/640px-Micrurus_tener.jpg&w=640&q=50)
חקיינות בטסיאנית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חקיינות בטסיאנית היא תופעה בטבע בה מין אחד רעיל ומין שני שאינו רעיל, החיים בקרבה אחד לשני וסובלים מטורפים דומים, ישתמשו באותו סוג של אזהרה במקביל. חקיינות זו היא סוג של יחסי גומלין, בו מין אחד מרוויח, והמין השני עשוי להפסיד (למשל במקרה בו טורף של החקיין יתקוף את מושא החיקוי).
תמונה עליונה: פתן אלמוגי הוא מין ארסי המזהיר את טורפיו על ידי צבעיו שלא יתקרבו אליו.
תמונה תחתונה: זעמן אלמוגי ממשפחת הזעמניים אינו ארסי, אך מחקה את דוגמאותיו הארסיות של הפתן.
ההבדל החיצוני ביניהם הוא דפוס הצבעים: הפתן מכוסה ברצועות צהובות בין רצועות שחורות ואדומות. הזעמן מכוסה בשחורות בין צהובות ואדומות.
תמונה תחתונה: זעמן אלמוגי ממשפחת הזעמניים אינו ארסי, אך מחקה את דוגמאותיו הארסיות של הפתן.
ההבדל החיצוני ביניהם הוא דפוס הצבעים: הפתן מכוסה ברצועות צהובות בין רצועות שחורות ואדומות. הזעמן מכוסה בשחורות בין צהובות ואדומות.
התופעה קרויה על שם חוקר הטבע האנגלי, הנרי וולטר בייטס, שתיאר אותה במחקר בפרפרים בברזיל.
החקיינות הבטסיאנית מוסברת בכך שטורף שיתקל בשני מינים בעלי אותות אזהרה דומים, שרק אחד מהם רעיל, ילמד לא לאכול את שניהם. המין המחקה צריך להיות נדיר מהמין הרעיל כדי שהטורף ילמד להתרחק ממינים אלו. יש ספקטרום שלם בין חקיינות מולריינית אמיתית, לחקיינות בטסיאנית, לא אמיתית.