שמיעה היא החוש המאפשר לקלוט גירויים של קולות וצלילים באמצעות מערכת השמיעה.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
_(16246617696).jpg)
איבר הגוף המקושר לחוש השמיעה הוא האוזן.
מערכת השמיעה שלנו מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים: האוזן החיצונית שכוללת את האפרכסת, צינור השמע (העובד עם האפרכסת) תעלת האוזן, קרום התוף. האוזן התיכונה (האמצעית) הכוללת את הפטיש (מחובר לעור התוף), הסדן, ארכובה. והאוזן הפנימית שכוללת את החלון הסגלגל (קרום המחבר בין המשוורת ובין האוזן הפנימית), איבר שיווי המשקל, השבלול ועצב השמיעה.
חשיבות
השמיעה היא חלק חשוב מההתנהגות ההסתגלותית של בעלי חיים רבים.[1] היא מאפשרת קליטה של גירויים קוליים מהסביבה. כמו כן, בדומה לחוש הראייה והמישוש היא מסוגלת לספק מידע מרחבי אודות מיקומם היחסי של עצמים במרחב. מידע זה מאפשר את התגבשותה של התפיסה המרחבית.[2]
עבור בני אדם השמיעה משמשת גם לקליטה של צלילי הדיבור של השפה. על כן יש לה חשיבות לצורכי תקשורת ויצירת קשרים בין-אישיים.[1]
תדירות ועוצמה
מערכת השמיעה האנושית יכולה לאתר שינויים מהירים בתדירות הקול ובעוצמתו.[1]
תדירות הקול נמדדת ביחידות של הרץ Hz. טווח השמיעה אותו מסוגלת אוזן אדם אופייני לקלוט הוא 20 הרץ עד 20,000 הרץ. קולות שתדירותם נמוכה יותר או גבוהה יותר, אינם נשמעים.
עוצמת הקול נמדדת ביחידות של דציבל dB (דציבל = 0.1 בל). אוזן האדם מסוגלת לשמוע צלילים החל מ 10 דציבל. חשיפה לעוצמת רעש הגבוהה מ-110 דציבלים, (מוזיקה חזקה, שמיעה באוזניות במשך זמן רב, קידוחים, המראות ונחיתות של מטוסי סילון) במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה.
הבדלי שמיעה בין שתי האוזניים
במחקר שבוצע באיטליה ב-2009 נמצא כי שמיעה באוזן הימנית משפיעה על קליטת הצליל ושידורו אל המוח באופן יעיל יותר מאשר באוזן שמאל.[3][4]
שמיעה טובה במיוחד
ישנם אנשים אשר יכולת עיבוד השמיעה שלהם טובה מהממוצע. אלו הן מספר תופעות המאפיינות שמיעה טובה במיוחד:
- שמיעה אבסולוטית - היכולת לזהות צליל בודד בשמו.
- שמיעה רלטיווית - היכולת לזהות מרווחים מוזיקליים.
לקויות שמיעה
ערך מורחב – לקות שמיעה
לקויות שמיעה נחלקות בדרך כלל על-פי הקריטריונים הבאים:
- שמיעה לקויה על פי מקום הפגיעה - פגיעה באוזן החיצונית, התיכונה או הפנימית, ברמה כזו או אחרת עד כדי חרשות.
- ליקוי שמיעה מולד
- ליקוי שמיעה נרכש כלומר השמיעה הייתה תקינה אבל נפגעה במהלך החיים.
שמיעה ללא מקור קול חיצוני
- ערך מורחב – הזיה
לעיתים האדם חווה שמיעה של צלילים גם בהיעדר מקור קול חיצוני. טיניטוס היא תופעה מסוג זה, אשר נגרמת מפגיעה במרכיב האינהיביציה של מערכת השמיעה. גורם אפשרי נוסף הוא הזיה שמיעתית, אשר יכולה להיגרם ממצבים נפשיים או רפואיים שונים.
ראו גם
- ניתוח שתל שבלולי
- מערכת השמיעה
קישורים חיצוניים
- שמיעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תפיסה שמיעתית, דף שער בספרייה הלאומית
- מאיר ברק, כיצד ניתן לשמוע קול מסוים מעל לרעשי רקע?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- אני מקשיב לצבעים - כיצד הטכנולוגיה יכולה לאפשר לאדם לשמוע צבעים.
נטע סופר צור, למה השמיעה נפגעת כשמזדקנים?, באתר הארץ, 31 במרץ 2020- אוניברסיטת תל אביב, במצב שינה המוח פעיל ומגיב בעוצמה לצלילים אך שלב קריטי בזיהוי התודעה נעלם, באתר "הידען", 15 ביולי 2022
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
