ז'אן גנג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זָ'אן גֶנְג (בסינית מסורתית: 冉耕, בסינית מפושטת: 冉耕, בפין-יין: Rǎn Gēng. 544 לפנה"ס-?), הידוע גם בכינוי הכבוד שלו בָּוֹ נְיוֹ (סינית: 伯牛, פין-יין: Bo Niu, ווייד-ג'יילס: Po-niu) או זָ'אן נְיוֹ (冉牛), היה אחד התלמידים הבולטים של קונפוציוס. קונפוציוס החשיב אותו במקום השלישי מבין תלמידיו, לאחר יֵן חְווֵי ומִין סוּן, בתחום של מוסריות.[1] גם מנציוס מספר כי בתקופת המדינות הלוחמות שגורים היו המשפטים "זָ'אן נְיוֹ, מִין דְזְה ויֵן יְוֵּ'אן, דבריהם טובים והתנהלותם מוסרית" ו"דְזְה גונְג, דְזְה יוּאוּ ודְזְה גָ'אנְג היו בעלי דמות קדוש. "זָ'אן נְיוֹ, מִין דְזְה ויֵן יְוֵּ'אן היו בעלי דמות, אך הגיעו לתמצית", אשר מצביעים על ההכרה העממית בהישגיו המוסריים.[2]
עובדות מהירות לידה, השקפה דתית ...
לידה | 544 לפנה"ס |
---|---|
השקפה דתית | קונפוציאניזם |
עיסוק | פילוסוף |
סגירה